ptsd ותעסוקה

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

20/01/2003 | 20:21 | מאת: ניר

אובחנתי כסובל מptsd . בקרוב כשיתאפשר לי כלכלית אפנה לקבלת טיפול נפשי. בינתיים חזרתי לעבודה. ניסו לפטר אותי. היות ומדובר במקום עבודה ממשלתי שרדתי. אני כועס על קולגות ש "בישלו לי את הדייסת הפיטורין". הבעיה היא שאני מתקשה לשים לעצמי גבולות ואני לא מפסיק להתקיף את האנשים ההנ"ל. לפעמים שלא בצדק ולא בטעם. חזרתי לתפקוד מלא ובמקום להשתלב במסלול אני מושך אש בפובוקציות, עוקץ אותם, נותן להם לחוש נבזיים. בקיצור אני מחמיר את המצב שלא לצורך ובסופו של דבר הכל חוזר אלי כ"בומרנג" וסובל מחרדות ונדודי שינה. אני נשוי ואב לילדים ועד לתאונה בגינה פיתחתי ptsd נחשבתי לעובד מצטיין ומועמד לקידום. איך אני עוצר את עצמי עד לקבלת טיפול נפשי? שאלה קשה אני יודע. תודה על ההשתדלות.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אחד היתרונות לעובד במקום ממשלתי, שיש תמיד תפקידים "אחרים". אני מניח שאם תגש עם פנייה זהה לפנייה שלך אלי, אל מנהל/ת משאבי אנוש במקומך - הם יוכלו להפנות אותך לתפקיד זמני כלשהו. סביר להניח שההסתגלות לאנשים ולתפקיד במקום ה"אחר", תשפיע על מיתון דרכיך התוקפניות, לפחות לתקופת מה. והערה מסכמת: אינני בטוח שמה שקורה איתך בעבודה קשור תאונה, ולאבחנה שציינת. ראוי שתקבל על כך חוות דעת מקצועית. מכל מקום - כדאי לך להאיץ את תהליך ההועצות הנפשי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

28/01/2003 | 17:00 | מאת: ניר

1. מודה לך על התיחסותך . 2. במהלך חיי השתלבתי בהצלחה במסגרות שונות ומגוונות ( החל מתנועת נוער, דרך צבא, אוניברסיטה, מילואים, עבודות שונות וכנ"ל בתוך המשפחה הגרעינית והמורחבת) כך לפי תגובות הסביבה. מעולם בעבר לא גיליתי תקפנות (כדווס התנהגות בולט) או חשתי נרדף. הייתי מסוג האנשים שהסביבה אוהבת לאהוב. 3 . כך שהתיחסותך אינה מובנת לי. איני טוען לקשר סיבתי בין התאונה ל"דרכי התקפניות ", אבל איני מוצא רמזים לקורה לי עכשיו בחיים אשר קדמו לתאונה.

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה