כל הזמן חושד
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני בגיל 38 נשוי ואב ל-3 לאחרונה אני במרוץ רגשות שאישתי בוגדת בי או מנסה לחפש גבר אחר. בתוכי אני מכיר אותה ויודע שזה לא ואני מפרש דברים שקורים לדברים אחרים. אני מאד פוגע בה, ואני יודע שהיא אוהבת אותי ואני מאד אוהב אותה. אבל אני לא יכול לשלוט על הרגשות שלי בכל הקשור בה. האם זה באמת קשור להתקדמות לגיל ה-40 והרגש אצלי עובר גבולות....
טוב שאתה מודע לרגישות היתר שלך; הביטוי 'לא יכול לשלוט על הרגשות שלי' לא קביל והעובדה שהנך מודע לכך שאתה פוגע בה עושה אותך ל 'שור מועד' (וקרא במקורות מה דינו של הבעלים של שור כזה...). מוטב לטפל ברגשות/מחשבות באמצעי הישן נושן שלא נס לחו: שוחח עם החבר/ה הכי טוב שלך, שזו אישתך. תן לדברים להתנסח ולהתברר. אל תלך לתחושות האשם או להצדקויות אלא למה שנראה לך כסיבה לחשדות: תשוקה לא ממומשת, ציפיות לפעילות מינית נוספת, תחושות של אובדן החיוניות וה סקס-אפיל, וכיוצ"ב. אם זה לא יסייע פנה לפסיכולוג/ית קליני. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
קראתי את פנייתך והזדעזעתי. מבלי לדעת מי ומה אתה אני מרשה לעצמי לנקוט עמדה חריגה חד משמעית. ד"ר אברהם מתייחס מאוד, אבל מאוד בעדינות לאמירתך " אני מאוד פוגע בה". זו אמירה מתונה, מתונה מאוד, מתונה מידי. אני לא יודע איך ובאיזו צורה אתה פוגע בה ואני מאוד מקווה שזו לא פגיעה פיסית. ואולי עדיף שלא נדע. ואולי אתה לא מספר את כל האמת? רק לך הפתרונים. אני אישית לא הייתי רוצה להיות במקומה. אתה מתאר אישה שאוהבת אותך וכך אתה מתייחס אליה? צר לי, לא מקובל עלי, ושום תירוץ עלוב לא יתרץ את מעשיך הנלוזים כלפי אישה שאוהבת אותך. לא מקבל כהוא זה שום תירוץ למעשייך. אתה אוהב אותה ופוגע בה? היא לא שק איגרוף להרגשותייך. ואם כבר אתה מבצע את שאתה מבצע, נא עשה זאת לא לפני ילדייך. מדוע יש לי הרגשה שאני כותב ומדבר לקיר? לפחות הם לא יהיו עדים למעשיך המחפירים. ומה זאת אומרת-"הרגש אצלי עובר גבולות"? ומה הקשר לגיל 40? אתה מנסה לתרץ את מעשייך בתירוצים עלובים? אל תחפש תירוצים ואם אתה לא יכול לשלט בעצמך אולי עדיף שתיגש למישהו שיראה לך את הדרך הנכונה. ושוב, אני לא יודע באיזו צורה אתה פוגע בה. אתה מכנה עצמך "רגשן"? אני מכנה אותך אלים. איש נחמד, אתה זקוק לטיפול וטיפול דחוף. ולא בברכה, מוני
אתה גבר נכון? המילה גבר נובעת מהמילה גיבור. ואיזהוא גיבור? הכובש את יצרו. אם לא למדת משהו עד עכשיו , אז עכשיו תלמד לכבוש את יצרך. תעריך את אישתך, היא אם ילדייך. אם לא למענה ( והרי היא לא חשובה לך כי אם היתה חשובה לך לא היית פוגע בה), אז לפחות עשה למען ילדייך. תלמד לשלוט ברגשותייך כי מה שילדייך יראו בבית הם יקחו איתם לעתיד לבוא. ואם יש ונותרה לך טיפת רגש ( והרי אתה מכנה עצמך "רגשן"), תתחשב בילדייך, תהיה רגיש כלפיהם. הם ודאי לא הסיבה לפרץ רגשותייך כלפי אימם, אם ילדייך ואין הם זקוקים/צריכים להיות עדים למעשייך הפוגעים כלפי אימם, יהיו אשר יהיו. כולי תקווה שאינך בין אלו שביום מן הימים נראה עוד מודעת אבל בעיתון: "עוד אישה נרצחה בידי בעלה". והכל מתחיל מתיאור כפי שתיארת. אולי זו קנאה אובססיבית, אך כך זה מתחיל. מוני
החלטתי שאני יענה כאן בפורום בכדי שתבינו שאני ממש לא אדם אלים ומאד נגד התנהגות כזו. כשרשמתי שאני פוגע בה, התכוונתי שלפעמים נתקפים בי התקפי חרדה ועקב כך אני פוגע מילולית ומוני היקר, אתה לא יכול לבוא ולהתקיף משהו שאתה בכלל לא מכיר אותו ולא יודע מה עובר עליו בזמן האחרון ושמוכן ללכת ולטפל בעצמו. לא כל אדם מודה בבעיה של עצמו והמון אנשים ממשיכים לחיות עם הבעיות של עצמם וגם של האחרים הסוססים אותו. אתה לא צריך לבוא ולהקצין את המקרה כי אני מודה למקרים שקוראים ולכן אני מטפל בעצמי. שתהיה לכולנו שבת שלום, הרגשן :-)