על סף גירושין
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום לפסיכולוג, אני נשואה 8 חודשים, לאחר היכרות של 16 חודשים. שנינו בגילאי ה-20 המאוחרות. מזה 4 חודשים בעלי עצוב, מדוכא, טוען שאינו אוהב אותי יותר ואינו נמשך אליי. הוא אינו יודע את הסיבה לכך ,שכן לדבריו הוא, אני עונה על כל הציפיות כרעיה ולא חל בי שינוי פיזי או נפשי , ואני אובדת עצות. בשלב זה הוא עזב את הבית כדי לבחון את הדברים מרחוק, ואנו שומרים רק על קשר טלפוני. האם אתה חושב שטיפול זוגי יכול לעזור במצב כ"כ חמור הקורה בשלב כה מוקדם של הנישואין? עליי לציין שבעלי אינו מאמין בטיפול (לאחר 2 שיחות שקיים על הנושא לפני 3 חודשים עם פסיכולוג, שכנראה לא ענה על ציפיותיו) ואני כן מאמינה. סליחה על הפירוט הרב, אך חשובה לי חוות דעת מקצועית. כמו כן ארצה לדעת אם מצב כזה של ניתוק פיזי המשולב בשיחות טלפון הוא נכון בשלב זה? אלפי תודות על התיחחסותך.
שלום רב, הזעקה והכאב, וגם התמיהה - עולים מהניסוח השקט והמאופק שלך. ואכן כואב לחוש את ההתנפצות. מה שמקשר אתכם היום הוא יותר טוב מכלום, אבל ראוי להסתייע בכך כקצה חוט של חבל הצלה שאולי יגיע. והנה ההסבר: עצתי היא שתתיחסי למוסד הנישואין כמשהו שמשותף לשניכם, וכך גם פירותיו, בדמות התשוקה והנינוחות ותחושת התקווה האישית והפרטנית, אבל לא פרטית, של כל אחד מכם. התפיסה של שותפות האחריות הזו מאפשרת להציע לך כי תהיי את הראשונה, וגשי את ליעוץ מקצועי, כי הרי אין בך יותר "טוב" מאשר בו, ואין הוא יותר "בעייתי" מאשר את. ההתנסות הקודמת של בעלך עם פסיכולוג זה או אחר ממש אינה מלמדת על מה שיכול להווצר כתועלת ממפגש שלו עם מישהו אחר, ובטח לא על מה שיכול להיות תורם לך, או לו ולך במשותף. תנצלי את שיחותיכם הטלפוניות למשהו שיתחיל כמידע שמועבר, ויוכל להתמשך כתהליך של הדהוד רעיונות וחוויות ותחושות או הוועצות וחשבון נפש טלפוני, ויתכן אפילו שיחבר אתכם להמשך הוועצות וחיפוש דרך משותפת. וכל המקדים, הרי זה משובח... כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
נועה, חבל שאת מבזבזת את זמנך על מישהו מבולבל. יש לי הרגשה שתחושה זו שלו תלווה אתכם לאורך כל שנות נישואיכם בעתיד. חבל...
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
