אנונימי

שלום רב, הייתי בקשר זוגי משך מספר חודשים. מלכתחילה הקשר היה מלווה בקשיים. היא גרושה טרי עם 3ילדים כאשר היא רואה את ילדיה במרכז קשר ( למרות כל ניסיונותיי , לא הצלחתי לקבלתשובה עולה על הדעת מדוע ולמה). בתחילת הקשר שאלתי אותה מדוע היא רואה את ילדיה במרכז קשר ובנוסף שאלתי אותה - " אם אשאל את בעלך עלייך, מה הוא יגיד ותשובתה הייתה כי הוא יגיד ש" אני אלימה"). יש מספיק סיבות רציונליות שאני רואה שמעלות נורה אדומה בקשר איתה , אך אני אוהב אותה ובימים האחרונים נפרדנו ( אציין כי יזמתי פרידות רבות אך לא עמדתי בהן ושוב יצרתי איתה קשר ושוב ושוב חזרנו), אך נראה לי שהפרידה האחרונה היא סופית. קשה לי מאוד עם הפרידה זהאת ואני פוחד להיכנס למשבר קשה כפי שחוויתי בעבר בפרידה אחרת. האם קיים רציונל בפרידה היזומה ( מצד שנינו )? ואם כן, איך עלי לנהוג ע"מ להקל את עוצמת הפרידה והשלכותיה על חיי? תודה.

שלום רב,