משבר!!!
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
שלום ברצוני לשתף אותך בבעיה ששמתי אליה לב אחרי 5 חודשים שהתחתנו,אשתי היא לא אישה טיפשה זה ברור לי,ואפשר גם לומר שהיא חכמה,הדבר שמפריע לי בה יותר מכל זו הילדותיות שבה,שמתבטאת בפחד מציבור או אפילו להיחשף,לדוגמא טיילנו ליד הים ופגשתי בחבר טוב והיא נשארה מאחור ולא באה להכיר את חברי,או אפילו אם יושבים בבית של ההורים שלי היא בקושי מדברת וגם אם כן,יוצאים לה מהפה משפטים פתתיים ובנאלים שגורמים לי להרגיש בחוסר נוחות משווע,היא נפגעת מדברים קטנים היא מדברת כמו ילדה קטנה ,על אף ששוב יש לה שכל וחכמת חיים/ נשים,וזה דבר שנורא קשה לי לחיות איתו,אף פעם אני לא מרגיש שאני חי עם אישה,אלא אני מגדל ילדה, האם יש דרך לטפל,האם זה תסמינים אלו ניתנים לאבחון?? זה דבר שהורג אותי ומייסר אותי.....
אני מציע להתבונן על שתי אפשרויות: 1. מדובר בחרדה חברתית; זו תסמונת שאינה קשורה לחוכמה או טיפשות; היא מצוייה אצל אנשים מכל סוג. מיעוט מילים, משפטים בנאליים והתבטאות בנוסח ילדותי הינם תוצאה מאד שכיחה. לא צריך להתמקד בזה אלא בשינוי משמעותי, דהיינו במיגור החרדה. אם לא מדובר בחרדה חברתית, סביר (רחמנא לצלן) שזו חרדה ממך או חשש ממה שתגיב כשהיא מגיבה. כניסה לדינמיקה הזוגית היא הכרח במקרה שאכן זו הסיבה להתנהגות אישתך. אם יש סבירות לשני הכיוונים שציינתי, אתם צריכים להיות מטופלים באמצעות איש/ת מקצוע. לא סביר ששיטת 'עשה זאת בעצמך' מתאימה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה
