פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי

שלום אני פרודה עוד מעט גרושה עם 3 ילדים מחפשת חברת משפחות חד הוריות או אמהות גרושות כדי לעבור את סופי השבוע והחגים בכיף.. אם ידוע למשהו על התארגנות כזו? תודה

היי, ישנו אתר נפלא בשם "הלב" שמטרתו העיקרית היא פעילויות חברתיות לחד הוריות, גרושים/ות וילדיהם, הפעילויות קיימות בכל הארץ. ממליצה בחום. http://www.halevnet.com אביבה יהודאי

ובנוסף הוא מפסיק למשוך לי בשיער או להרביץ לי אולנשוך אותי הוא מרביץ לעצמו על הראש וסוחב לעצמו בשיער שזה גם מאוד מתסכל אותי לאם פונים ומה עושים אני מפחדת שלא ימשיך עם זה כל הזמן יש לציין שהוא קצת היפראקטיבי הוא מלא מרץ וקשה לו להירדם לוקח לו שעה עד שהוא נרדם איתי במיטה תוך כדי ליטופים ומגע שלי

שלום בני בן ה9 אמור לקחת קונצרטה 36 מ"ג הוא שוקל בערך 50 ק"ג אני מאוד חוששת כיצד הוא יגיב ויתנהג מה לעשות?

מה אני עושה עם ילד שישן אחרי 11 בלילה עד שאני נרדמת איתו ביחד. הוא לא מוכן לישון לבד. האם זה נורמלי? איך מתמודדים?

מה אומרים לילד בן 4 במשמורת האם, שגר עם אימא בבאר שבע. ובכל שבת שניה נוסע ללילה אחד לאבא שלו בתל אביב. יש לו שם חדר. אבל במציאות היוםיומית הוא לחלוטין גר בבאר שבע. האב טוען שזה נכון לומר שהוא גר גם בבאר שבע וגם בתל אביב? אני טוענת שצריך לומר את האמת. שהילד לא גר ב2 ערים שונות. ו-2 לילות בחודש לא הופכות אותו לגור גם בתל אביב. לי נראה שזה נכון לומר שהוא גר עם אימא בבאר שבע, אבל יש לו 2 בתים, בית של אבא בתל אביב ובית שגר בו עם אימא בבאר שבע. ויש לו 2 חדרים בבית של אבא בתל אביב ובבית שלו שהוא גר בו בבאר שבע. הילד מאוד פיקח ונבון. איך לדעתך צריך לנסח זאת לילד, בדרך האמיתית, המציאותית והנכונה ביותר ועם כמה שפחות בלבול. ובכל זאת לתת לו להינות מהמצב שהבית של אבא הוא גם הבית שלו. תודה.פתח בחלון חדש הדפסת ההודעה הוספת תגובה

שלום, התגרשתי לפני שש שנים כשבני היה בין שנתיים בערך...היום הוא כבר בן 8 ובזמן האחרון החל בשאלות לגבי הגירושין ובהאשמת כגון בגללך אין לי משפחה נורמלית, בגללך אבא לא גר איתנו, למה כשאני מגיע הביתה אבא לא בבית כמו אצל חברים שלי ועוד תחושות כאלה ואימרות שעולות. לא יודעת איך להתמודד ומה לעשות חוץ מהכאב הרב שיש לי על הכאב שהוא עובר. הוא מתרחק מחברים, בהפסקות לא יוצא מהכיתה למרות שהוא תלמיד מצטיין,בעל דימוי עצמי נמוך. חשוב לציין כי כיום אני בפרק ב' עם בחור ואנו גרים יחד, הוא גרוש ואב לשני ילדים. בני מסתדר איתו מצוין פחות עם הבן שלו מאחר והם בגילאים קרובים ונוצרה בניהם מעין תחרות למרות שאנו מנסים לאזן את זה...אשמח מאד להתיחסות תודה רבה

אני אם חד הורית ולי שתי בנות בות 6 ו- 7 , בנותיי רגילות לראות את אביהן כל יום ועכשיו הוא עוזב ל- 7 חודשים לפחות, איך מסבירים לבות שאביהן עוזב, עד כמה צריך להיות "אמיתיים" עם הבנות?

1. אני אם יחידנית לילדה בת 2.5. במפגש עם זרים, המילה הראשונה שהבת שלי אומרת זה "די", לפעמים היא גם מוסיפה "מעצבנת" שזה בכלל כיף. מה עושים עם זה??את ה "די" הזה היא אורמת גם לי לעיתים קרובות, או בכלל למישהו קרוב מהמשפחה שאומר משהו או עושה משהו שלא מתאים לה. איך מגיבים לזה? 2. אני מאד קרובה להורים שלי ואני נוסעת אליהם כל שבועיים לסופ"ש, אמא שלי מגיעה אליי לעזור לפחות פעם בשבוע. קורה משהו מאד מבאס בעיקר כשאני נוסעת אליהם אבל גם כשאמא שלי אצלי. הבת שלי לחלוטין לא "סופרת" אותי. מתעלמת ממני, לא רוצה שום קרבה אליי, הודפת אותי כשאני מנסה להתקרב, וכאמור אומרת הרבה הרבה די. אז אוקיי, היא מאד מאד מאד קשורה לאמא שלי, אבל האם זה מה שקורה בדינמיקה הזו? אגב, כשאנחנו חוזרת למרכז אחרי הסופ"ש, הכל חוזר לקדמותו. שאלתי - האם זה הגיוני? תקין? (לא מתה על המילה הזו, אבל לא מוצאת מילה אחרת...) ובעיקר, האם לקבל את זה? איך לעזאזל להגיב לזה?? תודה רבה!!

שלום. אבקש לשאול האם פעלתי כשורה . אני נשואה פעם שנייה , יש לי בת בגיל 25 מהנשואים הקודמים שגרה לבדה ושתי בנות בגיל ההתבגרות מהנשואין החדשים . אני מכירה את בתי הגדולה במיוחד ברגישות יתר שיש לה ומשתדלת לתת לה חם ואהבה ושלא יחסר לה דבר על מנת שלא תרגיש מקופחת ביחס לשתי אחיותייה הקטנות ולמרות זאת היא מרגישה מקופחת . לאחרונה ארגנו במקום עבודתו של בעלי יציאה לנופש שאפשר השתתפות של זוג מבוגר + 2 ילדים בלבד בגלל בעיית אכסון (חדרים) . מאחר לבתי השנייה היו תוכניות אחרות ויציאתה הייתה בספק הצעתי לבתי הגדולה לצאת איתנו על תנאי ז"א באם בתי המתבגרת לא תצא בתי הגדולה תצא במקומה . כששאלתי את בתי הגדולה האם היא מעונינת להצטרף (על תנאי ) באם אין לה תוכניות אחרות וכמובן הסברתי לה מה הסיבה לתנאי חטפתי התקפה רגשית ממנה "שהיא לא נחשבת לבתי " היא נספח וכו"י וכל נסינותיי להסביר לה שלא ניתן היה להזמין 2 מבוגרים +2 ילדים + מבוגר נוסף (כי היא נחשבת מבוגר) לא עזר לי והיא בשלה (בעבר כאשר אפשר הדבר היא יצאה איתנו לחו"ל ולקחנו 2 חדריםגדולים ) . הבעיה הקשה שהיא החליטה לנתק את היחסים איתי בגלל זה , הפסיקה להתקשר , כועסת , נעולה בצדק שלה , התחצפה אלי , פגעה בי , התחצפה ופגעה בבעלי (שעושה הכול למענה ) . כל נסיון לשוחח איתה ולהסביר לה מה היו הסיבות והשיקולים למה שקרה לא עוזר ואף מחמיר את המצב . האם פעלתי נכון / לא נכון ? האם לא הייתי צריכה לידע אותה על הנסיעה שהיא בתנאי כשידעתי שהיא רגישה ולהודיע לה ברגע האחרון באם זה יצא לפועל ? אין בכוונתי להמשיך ולהתחנן בפניה על מנת שתרד מהעץ כפי שעשיתי בעבר פעמים רבות במצבים דומים מתוך הבנה לרגישות יתר שיש לה כי הפעם היא הגזימה , היא פגעה בי ובבעלי שלא לצדק ולא מצאה לנכון לבקש סליחה על התפרצות הכעס והחוצפה שהייתה לה בגלל שהכנסנו אותה לנסיעה על תנאי . מה דעתכם. תודה

אני ובעלי בתהליכי גירושין במשך 4 שנים הוא מסרב לתת גט. יש לנו שלושה ילדים קטנים שמתגוררים איתי. בהתחלה שעזבתי הוא היה לוקח את הילדים אחת לשבוע בערך אך לאחר שנה בערך הוא התחיל לקחת את הילדים אחת לחודש ואז לאט לאט הביקורים הפסיקו.יש הסדרי ראייה אך הוא לא עמד בהם אפילו פעם אחת.בשנה האחרונה הוא לקח אותם רק פעם אחת וכמעט אף לא טלפון אחד. עכשיו הוא אמר שהוא רוצה לקחת אותם לחג שני אחרי ששנה כמעט לא ראה אותם ולא שאל עליהם וכל האחריות היתה שלי. שאלתי היא הרבה אנשים אומרים לי לא לתת את הילדים כדי לא לבלבל אותם ורציתי לדעת האם זה נכון וכדאי להרחיק אותו. ברצוני לציין שאביהם היה בכלא במשך כמה חודשים על עבירה שלא ידועה לי ובגלל זה אולי גם לא היה בקשר.למרות שאם ההורים שלו הוא בקשר ולפי מה שהבנתי ממנו הוא היה אצלם בחג הראשון. אודה על תשובתך

בני בן 11,מאוד רגיש נבון ובוגר. אנחנו משפחה חד הורית מתורמת זרע. לאחרונה שאל אותי בני האם אני מכירה את אביו והאם הוא יכול להכירו. השבתי כמובן שהתרומה היא אנונימית וכי אינני יודעת מיהו אביו ולו ידעתי כמובן הייתי משתפת אותו.---- - שאלתי אליכם- האם להניח לנושא עד לפעם הבא בה יפנה אלי, או לגשת ליעוץ כיוון שאני מרגישה שמתחילה בעייה רגשית אצלו ואם כן איזה יעוץ ולמי פונים - אשמח לתשובה - חג שמח - נורית

ליאת בוקר אור, תודה על תגובתך. לשאלתך זו לא הפעם הראשונה שאנו דנים בנושא אבהות ומהו אבא מבחינתי, ילדי אינו חייב להסכים עם ההחלטות שלי ואני מבינה שמבחינתו זהו חור שחור. עוד בקטנותו הוסבר תהליך הבאת הילדים לעולם והיה ברור לו כמו היום שאנחנו משפחה שונה עם אמא בלבד ואין אבא. התורם מבחינתו עד היום לא היה אבא והמסר שאני מעבירה הוא שגם אינו אביו כלל. בעבר היה חשוב לו יותר שתהייה דמות אפילו לא משפיעה כדוגמת "לחבר שלי יש 3 אבות ולי אין אפילו אחד.." או בסגנון ש"יהיה לך בעל או חבר הוא לא חייב להיות אבא שלי" או "אם היה לי עוד אח או אחות היינו יותר משפחה...". לגיטימי שבני לקח אחריות של ה"גבר" במשפחה ובמובנים מסויימים אף ניתן לראות זאת במקום שהוא תופס בבית (תיקונים, החלפת נורה) מעשים שילדים בגילו אינם נוקטים עמדה. אנחנו נמצאים בחברה פתוחה וכמו שהוא שואל הוא נשאל לא פעם וכנראה שהיום הנושא רגשי יותר, שלב ההתבגרות. שאלתי האם יעוץ פסיכולוגי עבורי או אולי עבורו או דרך אחרת?

שלום ! אני אם ליילדה בת 3וחצי , מעולם לא נישאתי לאביה . אחרי שהכרתי אותו מיד נכנסתי להריון ובחודש השישי התבררו לי הרבה דברים מזעזעים עליו . עזרתי לו בהמון כספים שלא קיבלתי חזרה . אני רק מבקשת מזונות ובכל חודש ישנה בעיה עם התשלום שפשוט גורם לי להיות מאד מתוסכלת . ביתי מאד אוהבת אותו והוא אותה . אבל הוא גר במרחק של 4 שעות נסיעה מאיתנו וכל הביקורים שלו הוא מגיע באוטובוס ואני מחכה לו בתחנה הוא מתארח אצלי כמה ימים וחוזר. אם אני לא מארחת אותו אז הוא לא מגיע . הוריו חיים אצלו והוא מפרנס אותם . היחסים היום הם ללא תקשורת בכלל . כשהילדה מבקשת להתקשר אליו אני מחייגת לה את המספר והוא שואל אותה אם היא רוצה לבוא אליו ? בזמן האחרון היא ממש מבקשת שיקח אותה . הוא לא מוכן לדבר איתי ורוצה לקבוע דרכה מתי הוא יגיע והיא מחכה ... אני לא יודעת איך לדבר איתו ולהסביר לו שאי אפשר לקבוע לעצמו מתי לקחת אותה ואיך ? וגם הנסיעה ארוכה מאד בשבילה . הייתי מעדיפה לנתק את היחסים האלו לגמרי איתו אבל אני לא יודעת מה לומר לה ?? אני מעדיפה לותר כבר על המזונות ושפשוט להתרחק לגמרי . מה אפשר לומר לילדה והאם זה יפגע בא חזק .

הי,כתבתי לך בעבר.אני חרדית בת 18.הורים גרושים שנה וחצי,אמא נשואה שנה.אני בוגרת,מרגישה אשה מבוגרת עם ניסיון חיים בעבר כתבת לי שכדאי שאתחיל לחשוב איך לטפל בעצמי ולא לחשוב כל היום רק על אחיי ואימי.כשאני חושבת ע"ע עולה לי רק מחשבה אחת- אני חיה ב"ה 18 שנה ובחיים אבל בחיים לא קבלתי אהבה!בחיים אף אחד לא חיבק אותי ולא התייחס אלי כמו שצריך. רק אלוקים יודע כמה אני מתאפקת לא לצאת עם בנים.המלצת לי ללכת לפסיכולוגית וניסיתי אתזה אבל שום טיפול לא יוכל לעזור לי לצורך כזה בסיסי, שום טיפול!ליד העבודה שלי עובד בחור שהתאהבתי בו מאוד,הוא לא יוצא לי מהראש אני באאוט מוחלט כל היום.אני נראת טוב,מתחילים איתי הרבה ואף פעם לא הרגשתי ככה למישהו.אני חייבת שתעזרי לי אולי פשוט אני צריכה להתחתן, אני על סף התמוטטות פיזית ונפשית לא יכולה יותר!בבקשה תמליצי לי מלעשות.תודה רבה רבה

שלום אני בתהליך גירושים אני ובעלי לא מדברים כשלושה חודשים יש לנו ילדה משותפת בת 12 שנים מאז הוא לא משלם ואני לא מערבת את הילדה למרות שהיתה פסיקה בית משפט מתעלם מהתשלום ואני מאוד פגועה הוא ממש פוגע בנו מבחינת ככלית והוא לא מבין את הקושי הוא רוצה שאלך לביטוח ואני לא מוכנה מפני שהוא עובד ומתחמק וכן משקר בבית המשפט מצבי הכלכלי מאוד לא טוב ורציתי לדעת עם אני צריכה לערב את הילדה במצב הנוחכי כי הרבה דברים אנני יכולה לקנות לה והוא פשוט מתנער מאחריות למרות שהוא לוקח אותה כל שבת שניה העם אני צריכה לשבת ולהסביר לה שהוא לא משלם מזונות או לחכות בסבלנות עד שהדברים יסתדרו כי היא מאוד קשורה אליו ואני לא יודעת איך היא תקבל את הדבר הזה תודה רבה

תודה רבה לך אני מנסה וינסה לעשות את כל המאמצים לעשות את מה שעצת לי למרות שמאוד קשה לי ואני לא מפרטת לה בהרחבה על הנעשה מה קורה במקרה ובעלי יעלה את הנושא איתה אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני זאת שלא בסדר כי בסך הכל אני לא מונעת ממנה ללכת אליו הוא מתקשר אליה ולוקח אותה וקונה לה ומפנק וקונה מה שאני כרגע לא יכולה לעשות אבל אני מסבירה לה שכרגע אני לא יכולה לקנות ומקווה מאוד למצוא דרך שאוכל לנהל איתו שיחה או דרך אחרת בלי לערב את הילדה ואם בכל זאת הצדרך להעביר לה את המסר איך העשה זאת תודה

שלום רב ד"ר ד"ר רציתי לדעת עד כמה המינון הכי גבוהה של כדור מירו ב_ד"ר אני קראתי בעלון של התרופה מירו ושם היה רשום שהתרופה נגד דיכאון וגם היה רשום שהיא יכולה לפתח מחשבות אובדניים אני בחור עם הרבה נסיונות אובדניים ומחשבות אובדניים וההגדרה של המחלה שלי היא סכיזואפקטיבי איך זה שמירו הוא נגד דיכאון ויכול לפתח מחשבות אובדניים והאם התרופה תדכא לי את המחשבות האובדניים או להיפך דרך אגב ד"ר אני מקבל כמה סוגים של כדורים דפלאט 1500 מ"ג סירוקוול 100 מ"ג בבוקר ו100 מ"ג בערב לפונקס 550 מ"ג קלונקס 4 מ"ג דקינט פעמיים ביום ומירו חצי כדור רציתי לדעת האם המירו יעזור לי נגד מחשבות אובדניים?או להיפך האם את מציעה לי להמשיך בטיפול האנטי דיכאוני של מירו כי אני מפחד שיעשה לי מחשבות אובדניים אודה לך אם תחזרי אלי בתשובה מלאה. מאת:אמיר

ליאת שלום רב, אני אם חד הורית לתאומים בני ארבעה חודשים, כחודש לאחר לידתי סיכמתי עם מעבידיי שאחזור לעבוד בראשון באפריל ואף וידאתי זאת כשבועיים לפני חזרתי לעבודה, כמו כן במקביל התחלתי להרגיל את ילדיי לגן בהדרגה, עד ליום מלא משבע בבוקר ועד ארבע. כשפניתי שוב למנהל של מקום העבודה הוא התחיל להגיד שלא מתאים לו שאני יעבוד, שאלתי למה אמר מכיוון שאת אמא זה לא מתאים לעבודה, קשה להאמין אבל זה אמיתי, בכל אופן אני כרגע בלי עבודה ובסוף החודש עליי לשלם לגן כ שלושת אלפים וחמש מאות ש"ח מבלי משכורת, שאלתי האם אפגע בילדיי עם הוציא אותם מהגן עד שהתרגלו? אשמח מאוד ליעוץ. כמו כן מצבי הנפשי מאוד ירוד כרגע מהמצב, גם את זה צריך לקחת בחשבון תודה

תודה ליאת, בנתיים ילדיי אמרו את דברם חלו והייתי צריכה להשאר איתם בבית. כן אני יודעת שיש פה עברה גסה על החוק, אני מקווה שדברים הסתדרו ללא תביעה. יישר כוח לכולנו

שלום רב.רני בתחילתו של תהליך גירושין כואב מיזמתו של הבעל. אני אמא לשני ילדים מקסימים בני 8 ו-4.אני כואבת מאוד את תהליך הפרידה.אשמח אם ידוע על קבוצת תמיכה כלשהיא המסייעת בהתמודדות עם הפרידה.אני חשה בדידות רבה.אשמח לשיתוף והכוונה.

אור יקרה שולחת לך סיפור שכתבתי עם ילדי,בימים הקשים של תחילת הפרידה חלק מההתמודדות הקשה היא איך לספר לילד תהיו חזקים יקרה מבטיחה לך עוד מעט יבואו צבעים חדשים http://www.youtube.com/watch?v=7WKJ2n__Z1Y

שלום ליאת, אני חד הורית (תרומת זרע) לתאומים בן ובת בני 4, ילדים מדהימים, חכמים ומאוד מבינים, אני עובדת במשרה מלאה. הם מאוד תחרותיים במיוחד ביתי שהיא הבכורה רוצה להצטיין ולהיות ראשונה בכל (אני רצה הכי מהר, אני הכי גבוה, אני הכי חזקה,אני הכי טובה...) איך אני מסבירה לה שלא צריך להצטיין בכל למרות שבתוך תוכי אני שמחה שהיא שואפת למצויינות, אך אני לא רוצה שהרצון הזה ייגרום למריבות בינה לבין אחיה התאום.

ליאת תודה על תשובתך, האם יש ספרות בנושא שמומלצת על ידך? במידה ויש לך טיפים נוספים אודה. חג שמח

אני אם חד הורית לילד בן 7.5, עובדת כשכירה. מאז היות בני בן שנה וחצי אני גרה איתו לבד. האב שותף מלא בכל מה שקשור לילד אך לא גר באיזור בו אנו מתגוררים.הוא מגיע באמצע השבוע באופן קבוע להיות איתו אחר הצהרים והילד אצלו בכל סוף שבוע.היום שלי מתנהל כמרתון כל יום מ- 6 בבוקר עד 10 בלילה. אני עוזרת המון לילד בשיעורים, מסיעה לחוגים ובקיצור עסוקה כל השבוע. בסוף השבוע כשהוא נוסע אני מפנה את עצמי לטפל בבית בעיקר ובסידורים. אין לי זמן לעצמי רק כשאני ישנה. (בצחוק - אבל זה באמת המצב). הבעיה שרציתי להציג בפנייך היא שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מתעצבנת על הילד כשהוא לא מבין משהו בשיעורים, קשה לי לקבל שהוא לא מבין ואני כאילו מצפה ממנו לחשוב כמו אדם בוגר או כאדם שממש לפני שניה סיים תואר במדעי המחשב. אני מתעצבנת עליו ולפעמים גם קוראת לו סתום או טיפש. אין לי מושג מאיפה זה יוצא ממני. אני אוהבת את הילד שלי ברמות שאי אפשר לתאר, הוא הדבר היחיד עלי האדמות שבזכותו אני מאושרת בחיי. חשוב לי לציין שהיתה לי ילדות חומרית וללא אהבה. אמא שלי לא ידעה לאהוב אותי אז אני משתדלת לא להיות כמוה. אני חושבת שהצלחתי ובגדול!!! האם אני צריכה איזשהו טיפול כדי לטפל בעצבים הללו הרגעיים כי אחרי שניה אני יכולה לחבק אותו ולנשק אותו ולאכול אותו מרוב שאני אוהבת אותו. למה קשה לי לקבל את זה שקשה לו? למה אני לא מצליחה לשלוט בעצבים המטופשים הללו שעוברים לי אחרי שניה? האם כדאי לי לקחת רסקיו או טיפול תרופתי דומה? האם ללכת לשיחות? בבקשה עזרי לי לקבל תשובות אני לא יכולה לחשוב על כך שאני מתנהגת ככה לילד שלי!

ליאת שלום. ראשית ברצוני להודות לך, כבר קיבלתי בום לפרצוף שזה טוב כי לא הייתי מסוגלת לדבר על זה עם אף אחד. אכן יש עלי עומס אבל זה לא תירוץ!!!. אשמח אם תכוויני אותי למי לפנות ואיך לטפל? איזה סוג עזרה לבקש? תודה רבה.

היי חברי לפורום, קראתי היום קטע מרגש שבן לאמא חד הורית כתב. הבן מתלבט האם ללכת אחרי החלום שלו ולהיות קרבי או להשאר קרוב לאמא. זה קישור לקטע הכ"כ מרגש הזה: http://www.mityaatzim.co.il/question.php?cid=8&qid=154 אמא שלו כמה אמרה לו ללכת אחרי החלום והיא מסכימה לחתום לו על קרבי. איזה בן רגיש וחמוד שהוא ככה חושב למרות שאמא שלו נתנה לו את האישור וההסכמה שלה. אני מקווה שכל האימהות יעשו כמוה, אני כמובן כתבתי עצה לבן המדהים הזה באתר שכתבתי למעלה. עינת

שלום, האם את יכולה להמליץ על קבוצות תמיכה לאלמנות/ים חדשות עם ילדים?

בתי בת 6.4 בכתה א. היא קטנטונת, גם בגיל יחסית לילדי הכיתה וגם בגודל. לאחרונה כל הזמן יש לה עימותים. עם כולם. המורה מדווחת שהיא עולה על השולחנות ומסרבת לרדת, זורקת את חפצי הילדים כשהם מעצבנים אותה לטענתה, לא מצליחה להסתדר עם אף ילד וכל אחד שיושב לידה מבקש לעבור מקום, כי היא כל הזמן רבה ומתווכחת והמורה לא מצליחה לנהל שיעור. כשאני שואלת אותה איך היא מתנהגת בבי"ס היא בכלל לא מדווחת על המעשים האלו , וגם כשהיא מבינה שאני יודעת עליהם היא לא מתרגשת בכלל. יש לציין שכשהיא מבקשת לעבור מקום בכתה, המורה לא נענית לבקשה מהר , אבל כן מקשיבה לבקשות של ילדים אחרים. בנוסף , המורה מדווחת שהיא ממעטת לשחק עם חברות, כי הן לא רוצות לשתף אותה. כאילו יש סוג של חרם עליה. היא באמת כמעט לא מוזמנת, ומצליחה גם לעצבן ולהתעצבן על אלו שמוזמנים אליה. אני ממש חסרת אונים. התופעה הזו צצה ממש לאחרונה. עד אז היא היתה ילדת בי"ס למופת, חברותית ואהובה מאוד. לא ברור לי מאיפה חל השינוי ומה גרם לו פתאום. כשאני מנסה לברר את הסיבות היא עונה שהיא מתגעגעת אלי, אבל ברור שזה תירוץ קלוש. אשמח לקבל הכוונה, היועצת של ביה"ס לא מצאה זמן עדיין לטפל בבעיה והמורה לחלוטין תייגה אותה.

שלום, אני אם חד הורית לילד בן 4 מתרומת זרע. לאחרונה שוב שאל על אביו. מה לענות ? תודה

שלום רב אני כיום בהליכי גירושים במשך 3 חודשים כבר. יש לי ילדה בת שנה וחצי. עזבתי איתה את הבית לפני 3 חודשים בעקבות מריבות רבות עם בעלי . אנחנו נשואים בסך הכל כמעט שנתיים. לצערי הרב לבעלי יש קירבה גדולה לטיפה המרה. הוא כשלעצמו בן אדם טוב אך ברגע שהוא מתקרב לאלכוהול הוא הופך להיות בן אדם אחר חסר אחריות כלפי אישתו והילדה הופף להיות אפטי לא מתחשב עושה דווקא ונותן את התחושה שאני והילדה בתחתית סדר העדיפויות אצלו. בראש ובראשונה זו המשפחה המורחבת שלו לאחר מכן מגיעים החברים ורק אז אני והילדה .בכל פעם שנוצר בינינו ויכוח או מריבה הוא בורח לשתייה (4-5 בירות אם לא יותר של חצי ליטר בערב )בורח מהבית לחברים וחוזר שתוי מריח מאלכוהול מדבר שטויות או שלא מדבר בכלל ועושה ברוגזים של שבועות . בן אדם שפועל בעקבות האגו שלו והכבוד שחשובים לו יותר מעצמו. לצערי ראיתי את הבעיה הזו לפני שהתחתנו אבל בתמימותי רציתי להאמין שברגע שנתחתן ןנביא ילדים לעולם הוא ישנה פאזה בחיים אך התבדתי.פנינו לטיפול זוגי ובמשך 3 חודשים היה נראה כי דברים מסתדרים הוא הפסיק לשתות אך ברגע שהחלה ירידה במערכת יחסים הוא חזר שוב לשתות ולעשות לי דווקא בקיצור חזר לסורו וזאת מכיון שהוא לא יודע להתמודד אז הוא בורח ובורח לאלכוהול וגם הודה בפני המטפל הזוגי על הבריחה לשם. עזבתי את הבית עם הילדה לאמא שלי בירושלים(אני והוא והילדה גרנו בת"א)בהסכמת שנינו שהגענו לשלב שאי אפשר להמשיך ככה יותר הוא טוען שהוא סובל ואני ללא ספק סבלתי גם כן .הוא הפסיק את הטיפול הזוגי ואני התחלתי בהליכים וכמובן שכתבתי שיש לו בעיית שתייה. וברגע שהוא ראה את כתב התביעה הוא הפך להיות פשוט רשע הוא כתב עלי דברים איומים וכרגע אנחנו במצב שאנחנו בקושי מדברים ופקידת סעד אמורה להיכנס לסיפור בעקבות החלטה של בית המשפט לעינייני משפחה. ( וזאת מכיוון שאנחנו גרים בערים אחרות) אבל כמובן שאני אספר לה על בעיית השתייה כי אני רוצה להיות בטוחה שכשהילדה תלך אליו אני אוכל להיות רגועה שהוא לא ישתה לידה ובטח לא יעלה על ההגה.סך הכל הוא אבא טוב ומאוד אוהב את הילדה והיא אותו אך בעיית השתייה מטרידה אותי מאוד ומזה אני צריכה להישמר ולשמור על ילדתי כי אני לא אהיה שם בשביל לפקח.כיום הוא בא לראות את הילדה בנוכחותי בלבד כי אין עדיין הסדרי ראייה. אך מאוד קשה לה להיפרד ממנו כשהוא הולך היא בוכה בכי קורע לב לא מבינה למה הוא הולך ואני פשוט לא יודעת מה לעשות במצב כזה אני נקרעת אני לא יודעת אם לנתק אותה ממנו ברגע שהוא אומר לה שלום או לתת לה להיות איתו עוד כמה דקות ... אך הכמה דקות האלו לא ממש מועילות כי הסרט חוזר חלילה ברגע שהוא אומר לה שוב שלום הבכי חוזר אנא עזרי לי כיצד אני אמורה להתנהג איתה כשזה קורה אני פשוט חסרת אונים לראות אותה במצב כזה ולא רוצה לעשות דברים על דעת עצמי אני רוצה שהילדה הזו כמה שפחות תינזק מהסיפור הזה

ספר העוזר לילדים בגיל הרך והורים להתמודד עם גרושים להלן מצגת בה אני מקריאה את הסיפור תוכלו לכתוב את המילה גרושים ביוטיוב או לחפש ביוטיוב robertandravit

תודה, יפה מאד

אני אמא יחידנית למדהימונת בת 2.4. אנחנו בלינה משותפת + ציצי של בוקר (שלרוב מתחיל ב 05:00...)מרגישה שרוצה להעביר אותה לחדר משלה ולגמול מהנקה. אשמח לעצתכן - מה לעשות קודם? אולי את שניהם יחד? ואיך?? הרבה תודה!

נויה שלום, אנחנו צליל ותום, סטודנטים במחלקה לאנימציה במכללה האקדמית ספיר. אנו עורכים כרגע תחקיר לסרט אנימציה שאנו מביימים במסגרת קורס אנימציה תיעודית, ובו בחרנו לעסוק בהורות טבעית. אנחנו מחפשים לראיין הורים וילדים כדי ללמוד יותר על הנושא מחוויות ממקור ראשון. מאחר ואנו עוסקים באנימציה, הראיון לא ישודר אלא ישמש כבסיס לעבודת האנימציה, וגם בפס הקול לא נשתמש אם לא תרצו בכך. אנו מזמינים אותך להשתתף בחוויה כיפית, ועל הדרך לעזור ליצירה מקורית בדרום! כמובן שאם גם אתם חושבים שאתם יכולים ורוצים להשתתף בפרוייקט נשמח לשמוע גם מכם! תודה רבה, נשמח לשמוע מכם בהקדם. :) טלפון 054-4603166 תום מייל [email protected]

אני אם חד הורית. אם ל-5 ילדים שלושה בגירים ושניים צעירים. עובדת במשרה מלאה במקום מאוד תובעני וקר האקס שלי חי בחו"ל ואני מנהלת את כל העולם לבד. לאחרונה עבר לגור איתי גם בן זוגי אבל עדיין אני זו שדואגת להכל - לקניות, לכביסה, לארוחות, לגיהוץ ולמה לא..אני מאוד לא רגועה ואין לי סבלנות. גם בעבודה אין לי סבלנות כשמתחילים לחפור לי בראש וגם בבית אין לי סבלנות לשמוע את כל הסיפורים של בני ואני תמיד קוטעת אותו באמצע. הרבה פעמים יש לי גם דמעות בעיניים כי הייתי רוצה לחזור להיות אותו אדם רגוע ושלו ואני פשוט לא יודעת איך. אודה לכל עיצה ...קשה לי!!!!

הי , אני שייכת לפורום השכן.. ליבי עדיין מתפרפר גם כאן ,בגלל שלא החזרת לי תגובה להודעתי הקודמת שכתבתי כאן..ההיא עם הנסיון חוזר.. כל כולה ניסיתי..ואני מרגישה שהשארתי פה משהו פתוח.. אז.. בבקשה ,ליאת, מבקשת לשחרר את נפשי מהפורום הזה.. תעני לי איזו תגובה בכדי שארגיש שסגרתי מעגל ואוכל להיות בנחת ושלווה רק בפורום השכן שלנו.. :) אין לי לא כוח ולא חשק להמשיך ולהתעופף גם כאן.. אז בבקשה. טוב ?

תודה ! למרות שבכלל לא קל לקרוא תגובתך זו. אך חשוב.

שלום רב עירית, אני חדש בפורום זה ומברך את חבריו עד לפני כ 3 וחצי שנים הייתי בקשר חברי עם מישהי במשך 5/6 שנים..ידידות קרובה ושלמדתי ממנה..חברה שמאד אהבתי.... היחסים נקטעו דיי במפתיע מצידה, ובצורה לא ממש יפה(סינונים והיעלמות ממני, בעוד שהיא שומרת על קשר עם ידידים משותפים אחרים שלנו)...ממש היה נדמה כאילו עבר ביננו חתול שחור... אציין גם כי תקופה קצרה לאחר היעלמותה נוצר ביננו איזשהו ריב טפשי שגרר הרבה האשמות ומילים לא יפות מצידה כלפי... אחרי תקופה של כחצי שנה , שבה לא דיברנו, עמדתי לטוס לתקופה ממושכת בחו"ל, ושלחתי לה מכתב בו ביקשתי סליחה על הטעויות שלי במערכת היחסים, ואמרתי לה שלדעתי אנו צריכם לדבר, בין אם זה כדי לסיים את היחסים בצורה יפה ובטעם טוב, ובין אם כדי לחדש את הקשר...היא הגיבה למכתב זה ואמרה שהיא לא רוצה לחזור לקשר עמי אך חושבת שזה חשוב שנסיים את היחסים בצורה יפה..דיברנו שעות בטלפון וסיימתי את השיחה בכך שאמרתי לה שמבחינתי הכל פתוח... למרות טענתה כי היא רוצה לסיים את הקשר, המשיכה להתכתב איתי מצידה, אפילו כאשר הייתי בחו"ל.. (גם בתקופת הנתק שלנו , דאגה להשאיר סימני חיים מדי פעם, וכשהייתי מנסה לחדש את הקשר, שוב הייתה נעלמת). לאחר תקופה שבה קיבלתי את הרושם שיש שיפור משמעותי ביחסים ביננו(יותר מחצי שנה של התכתבויות , בעודי בחו"ל), עמדתי לחזור לארץ והצעתי לה שנפגש... תגובתה הייתה שהיא סגרה את הדלת של היחסים שלנו, והיא לא רוצה לחזור לעבר, אך יחד עם זאת ציינה כי היא אוהבת להתכתב איתי ותשמח אם נמשיך במסגרת ההתכתבות... היא גם איחלה לי מזל טוב ליום ההולדת שחל באותה תקופה... אחרי תקופה שחשבתי איך להגיב, עניתי לה שאני לא יודע איך העניין הזה של להמשיך להתכתב ולא להתראות יעבוד מבחינתי(כי זה מרגיש לי מוזר), אך שאני מבטיח לנסות.... מאז עקבותיה נעלמו.... אין לי מושג למה הקשר נותק מלכתחילה, ההשערה שלי היא שבמהלך הקשר שלנו התפתחתי מאד לעצמאות (לעומת חוסר בטחון בתחילת היחסים ביננו)... הרגשתי גם הרבה פעמים חוסר פרגון מהצד שלה, וחוסר תמיכה(למרות שהיא מאד אהבה אותי)... חברים שלי טוענים שמהסיפור נדמה להם אף שהיו לה רגשות רומנטיים/משיכה כלפיי, וכאשר התחלתי לצאת עם אנשים(אני הומוסקסואל), וכאשר התחלתי להתיידד עם עוד בנות, התעוררה בה קנאה... אני יודע בוודאות שהיא חושבת שאני מושך, מה שמעורר בי את החשד שאולי יש דברים בגו... עניין ההתאהבות נשמע לי קצת מופרך.... האופציה האחרת פחות נעימה לי, כי האופציה השנייה היא שפשוט "ירד לה ממני" והיא הפסיקה לאהוב אותי, ונמאס לה מהקשר איתי. בכל אופן, אני שרוי במצב שבמשך 3 וחצי השנים שאנחנו בנתק, היא עולה לי דיי הרבה למחשבות, ומתוך הנקודה שאני יודע שהקשר ביננו לא יוכל להשתקם או בכלל להתקיים יותר אף פעם (בעולם אידאלי הייתי רוצה בכך)... הייתי רוצה לדעת איך להפסיק את המחשבות עליה ולעשות קלוז'ר...זו ידידה שבאמת אהבתי.. כיום אני בזוגיות ממושכת ומאושרת, ויש לי המון ידידי וידידות נפש, לכן הייתי כבר רוצה לסגור את הפינה הזו.. הייתי רוצה לפתח קור וניתוק כלפיה, כמו שאני בטוח שהיא הצליחה כלפיי...אני בטוח שהיא לא חושבת עליי... האם זה נכון למחוק תמונות משותפות שלנו ומתנות עבר?(למרות שאני לא מסתכל על תמונות שלנו, אני יודע שהן שם...) איך להפסיק עם הפיתוי להסתכל על תמונות שלה בפייסבוק, ולקוות להתקל בה(כדי כמובן להפגין נונשלנטיות )... אנסח את עצמי מחדש...איך אני מגיע למצב שאני זוכר אותה בצורה נעימה בלבד, משוללת מרגש, ומפסיק להתעסק בה(היא לא ראויה לכך לדעתי).. אני לא מחפש לשנוא אותה, אני מחפש להיות משולל רגש כלפיה. בכל אופן אני צריך ואודה על כל ייעוץ... יום מקסים(:

שבוע טוב.אני בת 18,דתיה בת לגרושים,גרה עם אימי,בעלה(נשואה שנה) ואחיי. הורי גרושים שנה וחצי.קשה לי בבית, אני מרגישה שני חיה בתוך זוגיות של זוג צעיר ושאני מפריעה להם.מאז שאימי התחתנה היא די שכחה ממני ומאחיי,הם מתנהגים זוועה(בני-13,9,4)ואני רואה אתזה בתור זעקה לעזרה.אני מנסה לעזור להם אבל אחרי שנה של ניסיונות אני מבינה שקצרה ידי מלהושיע והם צריכים עזרה מקצועית הבעיה שאינ לי אפשרות כספית לזה וגם לא לאימי. אשמח אם תייעצי לי מה ניתן לעשות במצב כזה.תודה!

תודה רבה על התשובה. רציתי לשאול משהו נוסף ששכחתי לשאול.אימי לא כ"כ הגיעה להבנה שהילדים צריכים טיפול,היא כרגע נמצאת עם בעלה נטו!וברגע שהיא לא איתו במציאות אז היא במחשבה איתו.היא כל הזמן מלחיצה את הילדים- לא לריב,לא לצעוק,לא לבלגן,לא להשתולל,בקיצור להיות מלאכים כדי לרצות אותו . זה יוצר המון כעסים ביני לבינה(אני מנסה כל הזמן להגן על הילדים)ואווירה מכבידה,בבית אין כ"כ הרגשה של בית אלא של מקום שלא בדיוק שייך לנו וצריך להתנהג בו לא כמו בבית.אני מבינה את אימי אבל זה קשה לי!האחריות על עתיד הילדים כרגע מוטלת עלי וזה מלחיץ אותי כי לטיפול הם לא רוצים ללכת בשום אופן,בעיקר הבן בן 14.אני לא יודעת מה לעשות..אשמח אם תעזרי לי.תודה ויומקסים!

אני נשוי בשנית . 3 ילדים (2 בנים ובת) בוגרים מנישואין קודמים בהן אחד נכה. ועוד 2 בנים מנישואיי האחרונים. ניתן להגדיר אותנו כמשפחה דתית לאומית המקפידה על אורח חיין דתי בבית, הילדים לומדים בחטיבה ישיבה/מדרשה. הבן הגדול מבין השניים מגלה סימנים ברורים לרצונו שלא להיות דתי. הדבר יוצר מחלוקות בבית הן בשל העדר הזהות בבית כיחידה. ביננו ההורים קיימת הבנה לעקרון של עמידה על המבנה הדתי ביחידה המשפחתית, ברם ישנן מחלוקות באשר לדרך כיצד ניתן להגיע ליעד. רעייתי אמו של הבן נוטה לדרכי נועם עד כדי רפיסות, ואני מאידך נוטה לדרך המחמירה יותר ללא מתן הקלות תוך שימוש בסנקציות של מניעת הטבות. מצב זה של העדר דרך משותפת גורם לשבר ומתח בבית המעיב גם על חיי הזוגיות ומשפיע גם על האח הצעיר. ראוי לציין כי כי תהליך זה של תשובה החל כבר במהל נשואיי הראשונים בעיקר במהלך השבר מהלך בו התחיל בני הגדול. לימים עזב הבן את הדרך ולאחר שנים בחו"ל חזר לישראל סיים את לימודיו האקדמים והינו בעל תשובה אף מחמירה יותר משאנו נוהגים בבית. אח זה משתתף באופן חם ותומך בתהליך לסייע ולתמוך הן באחיו ולמצוא דרכים לאפשר קיום משותף של כולם ותודה לא-ל הוא ממזער את המתחים. אולם כפי שכבר צויין ברישא ניכר מתח בשל הדרכים השונות בהן אנו כהורים רואים כדרך הנכונה. אין לי כל ספק שעל אף המחלקות, טובת הילד והאמונה בצדקת הדרך חלה גם על רעייתו אימו של בנינו. הייתי מבקש לשמוע איזו דרך עלינו לברור. אודה לכל מי שהינו יהודי/ת יראי שמים ויש בידם לסייע לעזור. בברכת שלום על ישראל.

אני גרושה כ- 6 שנים. בתקופה זו בתי הבכורה עברה לגור עם אביה כיום בת 15. בימים אלה מסיט האב את בני האמצעי בן 13 לעבור אליו אולי במטרה להוריד מזונותיו כמו שעשה עם הבת הגדולה או כדי לנקום בי מאחר והוא יודע שבני חשוב לי מאוד והוא לוקח לי את היקר. בני אומר שבגיל 14 מותר לו להחליט איפה לגור. אני מרגישה כבת ערובה לבני שכן הוא עושה הכל כדי שבבית יהיה לא נעים ותהיה הצדקה לעבור לאביו. ימינו כסיוט מה אני עושה? מה החוק אומר? אמרתי לבני שלעולם לא אסכים לכך אך הוא ממשיך לדבר בתוקפנות ולרצות לעבור אליו. תודה לתשובתכם

..ואולי אני גם מנסה את יכולת ההשרדות שלך ? ואולי אני מנסה לראות את אורך הרוח שלך ? גם לטירופים ?

..

אני אם חד הורית למלאך מקסים בן שנה נפרדתי מבעלי סופית לפני כחודשיים ומאז הילד צמוד אלי, לא רגוע ובוכה המון. רציתי לשאול האם הוא מרגיש בחסר? איך מתמודדים עם זה כשאת עצמך מבולבלת ופגועה? מה עלי לעשות בכדי לגדל ילד שמח ומאושר עם כמה שפחות משקעים? יש לציין שהילד בקושי מקבל יחס מאביו...

הילד יכיר רק בך. ככול שתיהי חזקה יותר הרבה התנהגויות של הילד ישתנו לטובה.

את צודקת, הילד באמת קשור אלי מאוד-אני מרגישה את זה... וזה הדבר שמחייב אותי להשאר שפויה על הקרקע, לחיות בשבילו... תודה!

ההיתי רוצה לדעת כיצד להתמודד עם קנאת הבת כלפי אחיה קנאה שאינה מוצדקת, אך היא חשה זאת וזה הכי חשוב. הבן יותר חם ובא לחיבוק כל הזמן והבת צוםה מהצד ומחכה שאני אגש אליה ויחבק אותה, דבר שאני עושה ביום יום.

שלום, חברה שלי היא מאומצת ובת לאם חד הורית, יש לה אחות בת כ-8 והיחסים ביני לבין האחות מצויינים, אני גם יודע שהאם מאוד אוהבת את זה שאני בקשר עם האחות ומשחק איתה לפעמים ומעביר איתה קצת את הזמן כדי לתת לה קצת דמות גברית. עכשיו העניין הוא כזה, לא פעם כשאני משחק איתה היא קוראת לי אבא. חשוב לציין שאני בן 18. אין לי ממש בעיה עם זה אבל אני לא יודע בדיוק איך להגיב לזה או מה לומר לה והיא ילדה חכמה והיא יודעת כמובן שאני לא אבא שלה אבל אני לא יודע בדיוק מה המניעים שלה לומר זאת. אשמח תשובה מה לעשות, תודה.

התאלמנתי לפני כ-4 חודשים באופן פתאומי לחלוטין. איני מצליחה להתמודד עם האובדן, החסר הגדול והחור השחור הענק שנפער בי. רגשות האשמה שאיני יודעת אם יש להם בסיס, מכלים אותי, הכעסים על בן זוגי ועל כל העולם "משגעים" אותי, אני לא ישנה טוב. הייתי במספר פגישות עם פסיכולוגית קלינית ולא הרגשתי שזה תורם לי. איך יוצאים מהדכאון?

תודה על ההתייחסות וההכוונה. האם טיפול תרופתי כמו ציפרלקס עשוי להועיל? להקל?

לאחרונה גילו לי מחלה כרונית שגורמת לכאבים חזקים ותשישות. אשתי לקחה את הילדים, עזבה אותי ומתנהלת מולי דרך בית משפט בדרך לפירוד. הגעגועים, הכאבים החזקים והמשבר הנפשי הביאו אותי פעמים רבות למחשבות אובדניות וחיפוש דרכים לשים קץ לחיי באופן שיפגע הכי פחות במשפחתי. כיום אני די מסודר ומתוכנן לגבי המקום והדרך לעשות זאת. מאידך, אני מוכר מאוד, הסביבה שלי, חברי ומשפחתי אוהבים אותי מאוד ואיני יכול לשתף אותם במחשבותי האמיתיות ולכן החלטתי לעשות זאת במקום מרוחק מאוד. ולשאלתי - האם יש דרך לקבל עזרה במקום מרוחק? מקום שלא יהיה סיכוי שיראו אותי ו\או ידעו על מצבי זה וכד'?

היי ליאת, במסגרת עבודת סמינריון שאני עושה באוניברסיטה בנושא מתנדבים ברשת, הייתי שמחה אם היית מקדישה מספר דקות לענות על שאלון קצר. אם את מעוניינת, אנא שלחי לי כתובת מייל אליה אוכל לשלוח את השאלון. אודה על שיתוף הפעולה. תודה, טלי.

היי ליאת, איך שולחים דרך האתר? לא מצאתי אפשרות להוספת קובץ..

שלום, אני אם חד הורית לנסיך בן 4.7 ניפרדתי מאביו מאז שהוא בן שנה ועזבתי את האזור-אילת לצפון מה שהכעיס מאוד את האבא אבל הוא לא עשה כלום בכדי למנוע את העזיבה.זו נעשתה לאחר שראיתי שהוא ביכלל לא מתקשר עם הילד ברמה הרגשית.הוא מגיע צפונהולוקח אותו ליומיים כל חודשיים בערך אבל לא טורח לדבר איתו ביכלל בטלפון לדוגמא עכשיו כבר עבר חודש מאז שוחח עימו.בעבר הייתי מתקשרת בעצמי ונותנת לילד את הטלפון ולפרקים הייתי מנהלת עם האבא שיחות על כך שזה הבן שלו ושידאג להתנהג בהתאם אך זה מועיל בדיוק ליומיים ונעלם.אני חייבת לציין שהאבא הוא אדם ברמה לא חסר אמצעים וכו..אך משום מה הוא מוגבל רגשית בכל הנוגע לילד שלי/שלו וזה מעציב אותי מאוד.האם יכול להיות מצב בו אבא לא יאהב את הילד שלו סתם ככה?

שלום רב ! אני אמא לילדה בת 3 וחצי אני לא חיה עם אבא של הילדה אבל אני חיה עם בן זוג כבר מעל שנתיים ועש לנו ילד בן חצי שנה . האבא של הילדה לא משקיעה בקשר של הילדה במה זה מתבטא? כול פעם יש לו תירוצים למה לא לקחת את הילדה בימים שנקבעו פעם אני חולה פעם אין לי בסף פעם אבא שלי חולה כול פעם משהו אחר !!! ישנם גם מצבים שבהם הוא משחק עם הילדה בבית אם זה פעם ב... אין בעיה אבל זה ניהיה בתדירות גבוהה!!! כמו כן אחרי ריבים גדולים ובגללם אין ממש ימים קבועים ואם אני מנסה להעיר משהו אז זה נגמר בזה שהוא בכלל לא באה בשמך שבועיים שלוש . מה עליי לעשות???

תודה על התגובה !!! האמת שרק לפני כחודש ניסיתי בטלפון ( פנים מול פנים זה בלתי אפשרי כי זה מתפתח לריב) להסביר לו בצורה רגעוה ובהבהרה שזה לטובת הילדה בלבד שזה לא מתאים המפגשים אצלינו בבית או עצם העובדה שאין מפגשים בימים קבועים השיחה אומנם הסתיימה יפה ובהבטחה שהוא יבדוק את הדברים וינסה לשנות אותם ובפועל מה שקרה שהוא לא באה במשך שבועיים וגם לא התקשר והרגשתי רע עם זה שבכלל יזמתי את השיחה אני לא רוצה לפגוע בילדה אבל גם לא יודעת מה לעשות כדי לשפר את המצב מבלי לפגוע בה תודה לך

אודה לך אם תעדכני אותי בנסיונך בטיפול בילדים שחוו גירושין. כמו גם האם את מקבלת גם באזור המרכז (תל אביב, פתח תקוה)

קראתי את הכתבה בנושא התאלמנות. אני אלמן מזה 6 שנים. נותרתי עם ילדיי. הייתי מוסיף לכתבה נתונים כגון..רגשי אשם. חיפוש אחר הסיבה... תחושת השואה (כן,כמו במלחמה) הגדולה שמתרחשת..

הייתי עם משהו 6 שנים, הוא עזב אותי בגלל שעוד לא מוכן לחיי משפחה. מאז אנחנו נפגשים באופן קבוע והיחסים בינינו כאילו אנחנו "בני זוג" בסתר. בשוגג נכנסתי להריון. התגובה שלו- שהוא לא מוכן לקחת בזה שום חלק פעיל - לא רגשית, ולא שכח להדגיש כספית. אני הולכת להיות לבד....

בהצלחה