הורים בהליכי גירושין עם ילדה בת שנה וחצי
דיון מתוך פורום משפחות חד הוריות - תמיכה וייעוץ רגשי
שלום רב אני כיום בהליכי גירושים במשך 3 חודשים כבר. יש לי ילדה בת שנה וחצי. עזבתי איתה את הבית לפני 3 חודשים בעקבות מריבות רבות עם בעלי . אנחנו נשואים בסך הכל כמעט שנתיים. לצערי הרב לבעלי יש קירבה גדולה לטיפה המרה. הוא כשלעצמו בן אדם טוב אך ברגע שהוא מתקרב לאלכוהול הוא הופך להיות בן אדם אחר חסר אחריות כלפי אישתו והילדה הופף להיות אפטי לא מתחשב עושה דווקא ונותן את התחושה שאני והילדה בתחתית סדר העדיפויות אצלו. בראש ובראשונה זו המשפחה המורחבת שלו לאחר מכן מגיעים החברים ורק אז אני והילדה .בכל פעם שנוצר בינינו ויכוח או מריבה הוא בורח לשתייה (4-5 בירות אם לא יותר של חצי ליטר בערב )בורח מהבית לחברים וחוזר שתוי מריח מאלכוהול מדבר שטויות או שלא מדבר בכלל ועושה ברוגזים של שבועות . בן אדם שפועל בעקבות האגו שלו והכבוד שחשובים לו יותר מעצמו. לצערי ראיתי את הבעיה הזו לפני שהתחתנו אבל בתמימותי רציתי להאמין שברגע שנתחתן ןנביא ילדים לעולם הוא ישנה פאזה בחיים אך התבדתי.פנינו לטיפול זוגי ובמשך 3 חודשים היה נראה כי דברים מסתדרים הוא הפסיק לשתות אך ברגע שהחלה ירידה במערכת יחסים הוא חזר שוב לשתות ולעשות לי דווקא בקיצור חזר לסורו וזאת מכיון שהוא לא יודע להתמודד אז הוא בורח ובורח לאלכוהול וגם הודה בפני המטפל הזוגי על הבריחה לשם. עזבתי את הבית עם הילדה לאמא שלי בירושלים(אני והוא והילדה גרנו בת"א)בהסכמת שנינו שהגענו לשלב שאי אפשר להמשיך ככה יותר הוא טוען שהוא סובל ואני ללא ספק סבלתי גם כן .הוא הפסיק את הטיפול הזוגי ואני התחלתי בהליכים וכמובן שכתבתי שיש לו בעיית שתייה. וברגע שהוא ראה את כתב התביעה הוא הפך להיות פשוט רשע הוא כתב עלי דברים איומים וכרגע אנחנו במצב שאנחנו בקושי מדברים ופקידת סעד אמורה להיכנס לסיפור בעקבות החלטה של בית המשפט לעינייני משפחה. ( וזאת מכיוון שאנחנו גרים בערים אחרות) אבל כמובן שאני אספר לה על בעיית השתייה כי אני רוצה להיות בטוחה שכשהילדה תלך אליו אני אוכל להיות רגועה שהוא לא ישתה לידה ובטח לא יעלה על ההגה.סך הכל הוא אבא טוב ומאוד אוהב את הילדה והיא אותו אך בעיית השתייה מטרידה אותי מאוד ומזה אני צריכה להישמר ולשמור על ילדתי כי אני לא אהיה שם בשביל לפקח.כיום הוא בא לראות את הילדה בנוכחותי בלבד כי אין עדיין הסדרי ראייה. אך מאוד קשה לה להיפרד ממנו כשהוא הולך היא בוכה בכי קורע לב לא מבינה למה הוא הולך ואני פשוט לא יודעת מה לעשות במצב כזה אני נקרעת אני לא יודעת אם לנתק אותה ממנו ברגע שהוא אומר לה שלום או לתת לה להיות איתו עוד כמה דקות ... אך הכמה דקות האלו לא ממש מועילות כי הסרט חוזר חלילה ברגע שהוא אומר לה שוב שלום הבכי חוזר אנא עזרי לי כיצד אני אמורה להתנהג איתה כשזה קורה אני פשוט חסרת אונים לראות אותה במצב כזה ולא רוצה לעשות דברים על דעת עצמי אני רוצה שהילדה הזו כמה שפחות תינזק מהסיפור הזה
אלי שלום בעיקר נשמע מדברייך שאת מנסה לעשות ככל יכולתך כדי שהילדה לא תפגע. מה שאומר שעשית צעדים נכונים, הן בפנייה לטיפול זוגי, הן בפנייה לפקידת סעד כרגע, בן במודעות שלך לכך שכשהילדה תהיה עם אביה- היא לא תפגע. יתכן שכל זה יוצר כרגע חוויה כללית של הגנת יתר על הילדה. כוונתי היא שדווקא הבכי שלה כאשר היא נפרדת מאביה הוא נורמטיבי ואולי לא צריך כ"כ להבהל ממנו. כפי שיש ילדים שבוכים כאשר הם נפרדים מהוריהם בבוקר... בדר"כ דווקא רצוי במצב כזה להיות החלטיים וחמים. להסביר לילדה (גם אם היא קטנה) שאבא הולך אך יבוא שוב ולא לאפשר את ה"עוד ועוד"- כי כפי שכתבת הבכי ממשיך. אני מרגישה שהבכי שלה "מתיישב" אצלך על חווית "הנזק" הכללי וכך קשה להפריד מהם הנושאים שאכן בהם נדרשת הגנה על הילדה ומהם הנושאים שהם שלבים התפתחותיים כמו גם תגובה נורמלית לשינוי שקרה בבית שגם ילדים מגיבים אליו. ליאת.