הרעלת חמצן או חנקן או ?

שלום אני ממדריך צלילה וצולל טרימיקס מזה זמן. קרה לבן זוג לצלילה שלי מקרה שאני מתקשה להסביר אותו, להלן התאור: הנשוא: גבר בן 41 צולל ** כ 15 שנה בעבר צללתי איתו בספארי בסיני, צלילות באילת ובים תיכון. בראיה מקצועית, הוא צולל טוב, רגוע מאוד במיים, לא היו לו בעיות של שכרון מעמקים בעבר, הוא בכושר גופני טוב. ולא היו לו בעיות בצלילות עומק על אוויר (עומק מרבי 30 מטר). לפני כשנה העברתי אותו קורס ניטרוקס ומאז צללתי איתו בתדירות של אחת ל 4 חודשים לערך בים תיכון, צלילות חוף בעומקים שאינם עולים על 8 מטר עם תערובות אוויר, 32% ו36%. זמן הצלילות היה בין 30 ל 70 דקות לערך. בצלילות אילו לא התגלו כל תופעות או בעיות בצלילה. לפני כחצי שנה ירדנו יחד לאילת ובצענו צלילה ראשונה על 32% . ההגעה לאתר דרשה טילוף של 10 דקות לאחריו מנוחה ותחילת צלילה הירידה היתה מתונה ל 8 מטר ואחריה העמקה על הריף ל 27 מטר, לאחר כ 7-8 דקות הוא סימן לי להגיע אילו תוך מה שאני אבחנתי כהתקף חרדה/התקף לב ורצון עז לעלות למעלה. העלתי אותו ל 17 מטר ושם הוא נרגע ובעזרת מחברת הסביר לי שהוא נתקף בחרדה ודכאון לא מוסבר. משם המשכנו לעומק של 8 ולאחר עוד כ 40 דקות צלילה רגועה לערך, יצאנו החוצה. מרגע העליה ל 17 מטר לא היו כל תסמינים, ובמשך שאר הצלילה אני יחסתי את התופעה להרעלת חנקן (אל אף התערובת) שיתכן וקרתה הפעם עקב הטילוף הארוך (CO2). הבחור אמר שהוא לא הרגיש עייף או התנשם לפני תחילת הצלילה. בהמשך היומיים ששהינו באילת בצענו עוד כ 2 צלילות לעומקים של עד 15 מטר על 32% גם כן, ללא כל בעיות או סימנים אחרים בצלילה ולאחריה. חשוב לציין שהצלילה המדוברת היתה הצלילה העמוקה הראשונה על ניטרוקס. מאז בצענו מספר צלילות רדודות בים תיכון, ללא כל בעיות. לפני כשבוע (לאחר כ 3 חודשים שהוא לא צלל) ירדנו לאילת ובצענו צלילה נוספת, הפעם מודעים לבעיה, לקחנו תערובת של 36%. פרופיל הצלילה והאתר היו זהים, כמו גם הגישה. שמנו לב למנוחה ונשימה רגוע לפני, והתחלנו לצלול, כאשר שנינו מודעים ליכולת של התופעה לחזור גם עתה. לאחר כ 11 דקות מתחילת צלילה בעומק של 26 מטר, הוא מסמן לי שהוא לא בסדר בראש, הפעם שנינו הרבה יותר רגועים, עולים ל 20 מטר לאחר דקה הוא מסמן שהכל בסדר ממשיכים לצלול לאחר 3 דקות ב 20 הוא מסמן לי שהוא עולה קצת וכך המשיך התהליך עד לעומק של 6 מטר, עולים ב 3 מטר לערך הכל בסדר, שוהים כ 10 דקות בעומק, הוא מסמן לי שהוא לא בסדר עולים וכך האלה עד לעומק של 5 מטר לערך ששם הפסקנו את הצלילה. הוא דיווח לי שההרגשה היתה דכאון וחרדה ולאחר העליה ושהיה של 1-2 דקות העסק הסתדר אך לאחר כ 10 דקות לערך שוב ההרגשה חזרה. חשוב לציין שגם אני וגם הוא היינו מאוד רגועים במהלך הצלילה ולא ראינו בבעיה מצב חירום שמצריך עליה מהירה ויציאה החוצה. לאחר הצלילה התחלנו לנסות לנתח מה קרה. הערכה שלי היא שזה בכלל הרעלת חמצן, בגלל החמרת הבעיה עם התערובת העשירה יותר, אבל הלחצים החלקיים של החמצן מאוד נמוכים הכי הרבה היה קצת פחות מ 1.3 אטמ'. לאחר הצלילה סכמנו שאני אשלח לך את התאור הנ"ל, וכדאי שננסה צלילת אוויר לעומק הזה. הבחור רואה חשיבות גבוהה לדעת האם הוא רגיש לחמצן מעל המקובל (טיפולים רפאוייםבחמצן 100% וכדומה) ואולי אפילו נשלח אותו לבדיקה כלשהי. אשמח לשמוע את דעתך בנושא