מפגש פורום - ניסיון נוסף
דיון מתוך פורום סטומה - תמיכה
שישי הקרוב, 19/7, בשעה 11:00, במעוני הצנוע שבהוד השרון. מי בפנים?
תקופת בחינות. (בחינה ביום ראשון אחרי ה-19.) [בטח גם לליאב?]
גם אני מוגבל..תקופת הבחינות בעיצומה.
ייתכן שכבר שאלתי אותך על זה בעבר, ובכל זאת - אם אני זוכר נכון יצרו לך סטומה בגלל בעיה תפקודית של הקולון. התעניינת באפשרות לעבור לסטומה קבועה ולתפור את פי הטבעת. מדוע לא ללכת על פאוץ'?
ושגם עניתי.... לא יודעת, לא ממש זוכרת. אבל הפעם אני עונה, זה סופי לתמיד, מוסכם?! (; אז ככה, פאוץ לא יעבוד אצלי. גם אני בשלב מסוים אחרי כריתת המעי הגס, בזמן שהאילאום היה עדיין מושק לרקטום ועדיין סבלתי מעצירות קשה, ועוד רציתי להימנע מהשקית, חשבתי לברר על האפשרות שאולי j pouch יכול להיות פתרון טוב עבורי. שאלתי מספר כירורגים קולורקטליים ששללו את האפשרות על הסף והסבירו שבמקרה שלי פאוץ רק יחמיר את הפרעת ההתרוקנות שלי. ראשית, ביצירת פאוץ לא כורתים את פי הטבעת, זה ברור. הבעיה שפי הטבעת שלי פגום, שרירי פי הטבעת שלי לא מבצעים את תפקידם כראוי, לא מאפשרים לצואה לצאת ובעצם גורמים לחסימה, לכן הבעיה שלי מוגדרת גם כהפרעת התרוקנות חסימתית. לפיכך זה לא משנה, רקטום או פאוץ - פי הטבעת נשאר והוא בעייתי. שנית, ישנו שריר שנקרא פובורקטליס (puborectalis muscle). השריר הזה הוא כמו חגורה שמחזיקה את כל אבריי האגן - רקטום, נרתיק, שלפוחית השתן והוא מכווץ באופן שמושך את שלושת איברים אלה בזווית כזו שלא מאפשרת להפרשות הגוף להישפך החוצה ללא שליטה. כשהצואה מגיעה לרקטום, הוא מתחיל להתמלאת. ברגע שהוא מלא מרגישים את הצורך ללכת להתפנות, שריר הפובו יודע מה לעשות, הוא כמו שסתום/ברז, הוא מרפה את האחיזה שלו ומאפשר לרקטום ולפי הטבעת לפנות את הצואה. הבעיה אצלי שהפובו שלי לא מוכן לשחרר. בשום אופן. ניסינו כל מני טיפולים. יש אפילו ביופידבק מיוחד לעבודה על השריר הזה, אבל הוא לא נכנע. הפובו אמור להחזיק גם את הפאוץ. הפאוץ לא משנה את העובדה שהפובו בעייתי, וגם הוא לא יצליח להתרוקן כל זמן שהבופו לא מאפשר לו. כיום אין שום תרופה או טיפול שיכולים לרפא את התפקוד הלקוי של שריריי האגן שלי (השרירים הטבעתיים של פי הטבעת ושריר הפובו). אני גם לא מאמינה שאיי פעם יהיה פתרון הולם לבעיות אלה, לכן אני בלב שלם בוחרת בסטומה קבועה.
חשבתי על זה שוב עכשיו וסיקרן אותי למצוא את הפעם הקודמת ששאלת אותי לגבי אפשרות לסגור אצלי את הסטומה. רציתי רק לומר שאני עכשיו מבינה שאתה סה"כ ניסית/מנסה לברר/להבין אופציות אפשריות עבורי, אז רציתי לומר תודה ושזה נחמד מצדך שאתה חושב כך על אחרים :) לצערי, מיציתי כבר את כל האפשרויות וכבר מזמן הגעתי למסקנה שבלי הסטומה אין לי סיכוי לנהל חיים תקינים. אחרי שגם הרגשתי כמה היא מקלה עלי אני עכשיו מקבלת את הסטומה הקבועה בזרועות פתוחות.