בן שנתיים - אוכל

יעל שלום! יש כאן 2 פרמטרים. הפרמטר הראשון הוא שהגעתם לגיל המרד - גיל שנתיים פלוס - גיל שמאופיין בהרבה"לא רוצה" מצד הפעוט , עם בחינת גבולות על כל צעד ושעל בכל תחום (אוכל, שינה, אמבטיה, משחק וכו'). בגיל זה - ההורה צריך לשים את הגבולות - גם אם הפעוט לא מוכן לקבל אותם ובוחן את סבלנות ההורה ללא סוף. ולכן - טוב את עושה שאת מאכילה אותו ליד השולחן כשהוא יושב בכיסא אוכל - ולא לותר על כך רק כדי לקבל ילד שיאכל יותר טוב לדוגמא אם נושיב אותו מול הטלויזיה או נאכיל אותו בגינה. ילד בן שנתיים צריך להבין כי "הגבול" שלך בכל מה שקשור לארוחה - זה שיושבים ואוכלים בכיסא ליד שולחן. וכאן אנו מגיעים לפרמטר השני - דפוסי האכילה של פעוטים. פעוטים לא אוכלים עבור כל יום - הם אוכלים עבור כל השבוע - כלומר , יתכן מאד שיהיו ימים שהוא בעצם לא אוכל כלום (ואת זאת את ממש רואה בעצמך) ויהיו ימים שהוא כן אוכל טוב. החובה שלנו כהורים זה להחליט מה אנחנו מבשלים היום, ובאיזה צורה נניח לו את זה בצלחת( אפשר לעשות צלחת עליזה של חביתה מקושטת כפרצוף עם 2 ירקות בעיניים, באף ובפה) - אבל התפקיד של הפעוט זה להחליט מה מתוך זה הוא יאכל והאם הוא יאכל בכלל. גם אם הוא לא אוכל כלום - הוא ישלים למחרת או יום אח"כ - פעוטים בד"כ לא מרעיבים את עצמם ולכן אם הוא לא אכל - כנראה הוא לא מספיק רעב - והוא ישלים את החסר בימים הבאים. חשוב לא "לרדוף אחריו עם האוכל" כי אח"כ האוכל הופך להיות אמצעי שליטה שלו בנו ההורים - ושוב במקרה זה נכנסים עניין חשיבות שימת גבולות. ההורה צריך להיות ההורה ולא דמות ששולטים בו דרך נושא האוכל. מצויין שאתם משתפים אותו בארוחות המשפחתיות - אוכל הינו חוויה חברתית - וגם בצורה זו אנו מגרים אכילה חיובית - אך אם הוא לא אוכל - אז לא נורא. צריך גם לקחת בחשבון שפעוטים בגיל זה אוהבים לשחק עם האוכל , למשש אותו, למרוח על הפרצוף, וגם לזרוק על הרצפה. במקרה זה את צריכה להחליט "לבחור את המלחמות שלך" ולא לריב איתו בכל פעם שהוא משחק עם האוכל במקום לאכול את האוכל -משחק עם האוכל הינו שלב התפתחותי הקשור לויסות חושי- ולכן כל עוד זה בתחום הסביר אפשר לאפשר זאת. בתיאבון!