שאלה
דיון מתוך פורום היפנוזה עצמית ופסיכולוגית
שלום,היום אני בת 31 רווקה,כבר 3 שנים בטיפול והגעתי לשלב עם המטפלת שאי אפשר להתחמק מלדבר על אבא (יש לי שנאה וכעס מאד גדול כלפיו) גרוש מאמא שלי וחיים עדיין תחת קורת גג אחת לצערי.. עדיין קשה לי למצוא בן זוג ,אהבה ולהקים משפחה משלי כמו שאחרים עשו בבית..יש לי קצת אכזבה מהמטפלת ומעצמי שעדיין תקועה בבעיה הזו..בינתיים מנסה יחד איתה לעבוד על זה דרך דמיון מודרך(סילוק רגשות חוסמים),וזה קשה ומתיש ואני לא אופטימית בעניין.כי אני מגלה שכל עוד אני נמצאת בבית איתו לא אוכל לטפל בעניין ולגרש את השנאה שהיא כמו גוש גדול בתוכי כלפיו.היפנוזה היא דרך בשבילי!!
דינה אם אמנם את חשה שחייך עם אביך תחת אותה קורת גג מעצימים בעייתך ומצוקתך הרי שמן הראוי שתתני עדיפות ראשונה למעבר למגורים אחרים. אני מניח שאת לא עושה זאת בגלל מגבלות כלכליות, אך כאמור, אין דבר (כמעט !) העומד בפני הרצון. באשר להיפנוזה, הרי שהיא כלי טיפולי יעיל ביותר היכול לשמש הן בטיפול דינמי לבירור משקעים, חסימות ריגשיות, זכרונות קשים וכד והן בטיפול CBT (קוגנטיבי-התנהגותי) להקנייה דפוסי חשיבה והתנהגות יעילים יותר. אם את כבר 3 שנים בטיפול ללא כל הטבה ושינוי יתכן ויש מקום לשקול החלפת הגישה הטיפולית או המטפל עצמו. ממליץ שתעלי זאת בשיחה פתוחה עם המטפל/ת שלך.