התדרדרות נפשית בעקבות חוסר אמפטיה מהמשפחה המורחבת

היי ד"ר אני בת 39 עם הפרעת אישיות הפרעת דכאון וחרדה אימא שלי יש אוסידי לאבא שלי התחלת דמנציה אני גרושה ללא ילדים גרה עם הוריי....טובנוסף לכל מתברר שהדודות מאשימות אותי בחוסר יכולת של אחי למצוא כלה.(רווק צעיר ממני ב5 שנים) שלא לדבר על כך שנמאז גרושיי בגיל 24 מאחלות לי להשאר לבד כי מי ירצה גרושה? סבחורה משומשת? לצערי הרב אימי מאוד תלותיתל בי ולא מוכנה לבקר את האחיות המעפנות שלה בלעדיי...ורוב הזמן הן משפיעות מאוד לרעה על מצבי הנפשי הרעוע ממילא? כנ"ל לציין שאינה מאפשרת לי לקבל טיפול פסיכולוגי בטענה שאני אדבר על המשפחה בטיפול ואתמודד עם בעיותיי לבד? פניתי לרווחה נתקלתי באטימות מחרידה ומבחילה? מה יכולה לעשות? מרגישה במלכודת,. מצבי הנפשי רע ביותר....ואין לי עם מי לדבר גם תרופות נוגדות דכאון אחרי השפעתן הרעה והמסרסת של דודותייי לא עוזרת כבר

עד שהדוקטור יענה, אביע את דעתי (אני גולש בפורום, ולא הרופא של הפורום, ועונה להרבה שאלות שאני חושב שביכולתי לענות)- על פניו זה נראה שלא טוב לך המגורים עם האמא, הגם שהיא תולה את עצמה בך מצידה. זה נראה שאת צריכה לעזוב את הבית ולא לגור עם אימך, דבר המריע את מצבך מכל הבחינות, ואת צריכה הרי דבר ראשון לדאוג לעצמך, ואימך תסתדר, הגם שהיא מנסה להיתלות בך. באם היית עוזבת, למשל לדיור מוגן שמטעם סל שיקום של משרד הבריאות (באם יש לך 40 אחוז נכות רפואית נפשית. ניתן לקבל אחוזים גם בלי לעבור ועדה של ביטוח לאומי, על ידי הרופאים המורשים לכך מטעם משרד הבריאות בקישור הבא (רשימת הרופאים): https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/Documents/psychiatrists_sa l.pdf.) היו נפתרים כל הבעיות. באם תבחרי באפשרות של דיור מוגן, הרי שתגורי עם אנשים בודדים נוספים (2-3 נוספים בדרך כלל) בדירה, בדרך כלל עם בני המגדר שלך (נשים) אם אני לא טועה, או גם בני גילך, ויש לדעת זאת מראש ולשקול את הכיוון, או לחילופין באם יש אפשרות לשכור דירה לעצמך וכדומה, אף שהאופציה של דיור מוגן עדיפה כי היא חינם, מהזכויות של מתמודדי נפש הזכאים לסל שיקום. בהצלחה וכל טוב, בשורות טובות ורפואה שלימה. מני

תשובה נכונה ומלאה בהצלחה!