אריתרוציטים בשתן - Erythrocytes

שלום, רקע: בן 35, בעל כליה בודדת מלידה, נמצא במעקב נפרולוגי עקב פרוטאינוריה ומטופל תרופתית כדי לשמור על רמת חלבונים בשתן נמוכה ככל הניתן. (לאחרונה פרוטאין בשתן באזור רמות 250-300 ומיקרואלבומין באזור ה- 120-150, קריאטנין תקין). בעת הפגישות עם הנפרולוג הוא שם את הדגש כאמור על תוצאות הפרוטאין והמיקרואלבומין, וכפונקציה של הערכים הללו מעדכן את מינוני הטיפול התרופתי. מעולם לא התייחסנו לנושא האריתרוציטים (לא הנפרולוג - וכפועל יוצא לא אני). לאחרונה רופאת המשפחה שלי שלחה אותי לבירור אורולוגי (לדבריה - ליתר ביטחון) עקב עליה ברמת האריתרוציטים בשתן - וזו הפעם הראשונה שהתוודעתי לנושא. האורולוג הסתכל בהיסטוריה הרפואית בחטף, אמר שזה חלק מהמעקב והטיפול הנפרולוגי וטען שמבחינה אורולוגית אין צורך לבצע שום בירור נוסף (אציין שלא חשתי בכאבים או צריבות והשתן אינו דמי). בעבר הערכים של האריתרוציטים נעו בין 60 ל-150 (ואז שוב חזרה ל-60), ואילו הפעם בבדיקה התקבל ערך אריתרוציטים 300 (כאשר באותה הבדיקה גם ערכי החלבונים עלו, אך לא יותר מבעבר) - וזה מה שגרם לרופאת המשפחה לשלוח אותי להתייעצות אורולוגית. שאלתי: 1. האם ערכי האריתרוציטים הנוכחיים (300~) מייצגים עליה משמעותית, או שמא זה ערך סביר במסגרת העליות והירידות ברמות החלבונים? 2. באופן כללי יותר - האם ערכי האריתרוציטים משתנים באופן פרופורציוני (או לכל הפחות באותה מגמה) להשתנות החלבונים? (מה שמדאיג אותי זו למעשה העלייה החדה יותר של ארותרוציטים והגעתם לרמות שלא הגיעו בעבר, בעוד גם החלבונים עלו אך באופן פחות חד) 3. מחוסר ההתייחסות של הנפרולוג לרמת האריתרוציטים אני יכול להסיק שהטיפול במיקרוהמטוריה הולך יד ביד ובאופן מקביל לטיפול בפרוטאינוריה (כלומר לא מצריך התייחסות נפרדת) ולמעשה שתי התופעות הנ"ל מהוות שני ביטויים של אותה בעיית יסוד ולכן מטופלות כמקשה אחת? 4. האם יש לשקול בירור אורולוגי יותר מקיף? ד"ר סוטנדורף וד"ר קלוק - בן בסט, תודה רבה על הזמן והסבלנות הרבה שלכן ותשובותיכן המקיפות לכל השואלים!