קריטריונים

במטופל עם אי ספיקת כליות סופנית (eGFR מתחת ל15) שמפתח מכלול תסמינים "אורמים"(המיוחסים להצטברות רעלים בגוף ) אנו מתחילים דיאליזה. התסמינים המבשרים צורך בהתחלת טיפול כוללים בחילות, הקאות, ירידה בתאבון , חולשה (שלא חלפה לאחר טיפול באנמיה) , גירודים, צבירת נוזלים, והפרעות במאזן המלחים כדוגמאות. יש הטוויות להתחלת טיפול דיאליזה מידי/דחוף כדוגמא אנצפלופטיה אורמית זאת אומרת פגיעה בתיפקוד המוח עקב הצטברות רעלים. יש מטופלים (בדרך כלל צעירים ללא מחלות רקע נילוות) שהם אתסמיניים עד שלב מאוחר מאד של המחלה ולהם נהוג להתחיל דיאליזה בeGFR סביב 7-8 על מנת למנוע סיבוכים מסכני חיים של אי ספיקת כליות מתקדמת . לעיתים מתחילים דיאליזה במטופלים עם אי ספיקת כליות מתקדמת (אבל עם eGFR גבוה מ 15) הסובלים מצבירת נוזלים עקב פגיעה בתיפקוד הלב (מכונה תסמונת קרדיורנאלית).