המשך ליובל...עכשיו השאלות (אגב, בן 55)
דיון מתוך פורום נפרולוגיה ויתר לחץ דם
בהמשך להודעה הקודמת, שאלותיי: 1. אם המדללים שנטלתי לא מנעו היצירות חוזרת כתוצאה מקריש דם (ואני מקווה מאד שלא תהפוך לדו"צ), למרות סטנט מפריש תרופה, ועדיין יש לי היצירות חוזרת, וסביר יותר שהגוף שלי פשוט דחה את השתל ויצר צלקת פנימית בתוכו, ואם זה אכן המצב, מדוע אני צריך להמשיך ליטול את המדללים המבאסים האלה? 2. ואולי גם את הסטטינים אני לא חייב ליטול, ויכול פשוט להסתפק רק בכדור אחד לאיזון לחץ דם עם אורח חיים בריא (וכך גם פחות אעמיס על הכליות רעלים...) עד שאאלץ לעבור צנתור חוזר?? אני חייב להודות, שאני מרגיש עכבר מעבדה של הרפואה ושל הרופאים, שאין לה/ם תשובות חד משמעיות עבורי... 3. ושאלה הכי חשובה: אם אני מחליט לא לעבור צנתור חוזר מסוכן, הכלייה לא מקהלת דם ושובקת חיים, לא מוציאים אותה ואני נשאר עם כליה אחת, האם בהכרח מדדי הקריאטנין וה eGFR, לרבות ל.ד, יהיו לא תקינים של חולה באי ספיקת כליות כרונית עם הדרדרות איטית עד שאגיע לדיאליזה, או שלהיפך, הם יהיו תקינים, הכליה היחידה אומנם תעבודהקשה יותר, אבל תפצה על הכליה ששבקה חיים, ואני אפילו לא אצטרך ליטול בכלל תרופות??? אודה להתייחסותך המלומדת והמנוסה בתחום עם מקרים דומים של חולים שאני מניח שנתקלת במרפאתך למרות שהמקרה שלי יחסית נדיר. אשמח לצפירת הרגעה...
תודה על השאלה המפורטת. קראת המון ואתה יודע המון . וקוראי הפורום ילמדו המון , רק מהשאלה שלך והנסיון שלך. הפורום הזה אינו מיועד להוות יעוץ רפואי הפורום הזה אינו מהווה יעוץ רפואי ואינו תחליף ליעוץ רפואי פורמלי בשום צורה ודרך. בפורום ינתן מידע כללי. ברמה העקרונית; 1. אם תרופה גורמת לתופעה אלרגית, (אורטיקריה זו תופעה אלרגית). יש לפנות מייד לרופא לבחון האם זה כך ולהעמיק הבירור ולקבל המלצות לטיפול. שטפי דם בעור אינם תופעה מדאיגה ואינם סיבה להפסיק טיפול חשוב. 2. אספירין ופלביקס ניתנים בדרך כלל לזמן מוגבל ובהמשך עוברים מטיפול כפול לטיפול בודד. תברר מה עמדת הרופא שבצע הפעולה ופעל לפי המלצותיו. 3. אני בטוח שרופאיך , הנפרולוג שלך והרדיולוג הפולשני, בחנו את המידע הרפואי, את בדיקת הct או הmri שעשית והתרשמו שהחסימה הינה טרשתית( למשל אם היא היתה במוצא העורק זה רמז… וזו גם האתיולוגיה הכי שכיחה) ולכן סטטינים זה טוב לך גם כדי להגן על כלי דם חשובים אחרים בגוף. המלצתי, תמשיך בטיפול בהתאם להמלצת רופאיך. 4. מבין שהבדיקה שעשית היא דופלר. היא הרבה פעמים תלויית מבצע ויש מכונים ורופאים לצערי שמיומנותם בבדיקה פחות טובה. תפנה למצנתר שיבחן את הבדיקה וימליץ איזו בדיקה נוספת לעשות(דופלר חוזר בבית חולים, בדיקת cta נוספת וכו). 5. אנחנו הנפרולוגים אוהבים את הכליות ושמחים שיש שתיים מהן. להיות עם כליה אחת כשהשניה בריאה לחלוטין זו לא דרמה( יש לא מעט אנשים ואפילו נפרולוג-על אחד שתרמו כליה באופן אלטרואיסטי) , אני מאחל להם לחיות עד 120 עם כליה בודדת ומתפקדת. יש להם סיכון קטן להתפתחות יתר לחץ דם עתידי וgout שזה דלקת בפרק משקיעת חומצה אורית- מאד לא נעים אבל לא כל כך נורא. עם כליה בודדת הקריאטינין עולה והgfr- הסינון הכלייתי יורד במעט. הכליה הנותרת תופסת פיקוד וקצת נותנת יותר תפוקה(מנסה לעבוד בשביל שתיים אבל מגיעה לכ70% מתפוקה של שתי כליות). אני לא יודע מה מצב הכליה השניה, ואם סבלת מיתר לחץ דם או שיש טרשת יתכן שגם הכליה השניה אינה בריאה לחלוטין. המלצתי לך. אל תוותר על שתי הכליות. אם יש הצרות קריטית שמאיימת על הכליה לשקול להתערב שוב. אם היא אינה קריטית ולחצי הדם מאוזנים, יתכן מאד שניתן להמנע מהתערבות נוספת . אבל, וכאן אני חוזר לראשית התשובה, ההחלטה לגביך צריכה להתקבל על ידי הנפרולוג שלך והרדיולוג המצנתר בשיתוף איתך. והם ורק הם יכולים להמליץ מה לעשות הלאה. הם שחשופים לכל הפרטים הקליניים וההדמייתיים שלך. והם שיוכלו לקבל עבורך את ההחלטות הנכונות ביותר. מקווה שעזרתי ולו במעט. מאחל לך שנים רבות של עליות מתפקדות ולחץ דם מאוזן. יובל
יובל היקר, תודה רבה רבה על התשובה המקצועית המושקעת, וכן על הפרגון, ואתה צודק, לצערי, צברתי הרבה ידע על בשרי, והיום אני "חצי רופא" מבחינת הבעיה ממנה אני סובל. אז רק כדי לחדד: 1. אני במעקב של שלושה בתי חולים, באחד מהם מטופל, אבל יש דעות חלוקות בין הצוותים הרפואיים המולטידסיפלינריים, ולכן תמיד עוזר לשמוע דעה נוספת, גם אם היא כללית. והנה, גם אתה חדדת לי פרט חשוב, שלרוב חסימת עורק כליה במוצאו, סביר יותר, שהיא תוצאה של טרשת עורקים, שמתפתחת בשנים, יותר מאשר טרומבוזיס. רק שאצלי, עלייה בל.ד היה אקוטית, במאי 23, עד שאובחנתי בי.ל.ד שניוני. ומה הסיבה האקוטית, איש לא יודע להגיד. ייתכן אגב, שזה דווקא לא היה אקוטי אלא מהלך החמרה של שנים, שכן ה BASE LINE שלי מבחינת קריאטנין היה בעשור האחרון באזור האחד, שזה יחסית גבוהה, ואולי בגלל אכילה רגשית של סוכרים רבים של עוגות ובצקים בתקופת הקורונה, היתה החמרה וכמעת סתימה של העורק, ולפי ה CTA, היצירות קריטית, שזה מעל 90 אחוז. ממה שאני ראיתי, אפילו 95 אחטז ומעלה. 2. כרגע נוטל מדללי דם, אספרין ופלביקס לסירוגין, כאשר בדיקות אגרציה לטסיות מצאו שיש לי תגובת יתר למדללים בגוף, ובניגוד להרבה אחרים, אצלי הפלוויקס כן יעיל ופעיל. הייתי שמח לרדת לכדור אחד פעם ביומיים, ואני חוזר ומדגיש כי כל בדיקות הקרישיות אז והיום היו תקינות, מה שמחזק כי הסבירות שההיצירות נגרמה מטרומבוזיס נמוכה. אז למה באמת להמשיך בכלל עם מדללי דם אם מחד, הם לא מועילים למניעה, ורק מזיקים, מאידך? ?? בסופו של דבר חא מדובר בסוכריות גומי, וכל מכה קטנה בראש יכולה להוביל לדימום, וגם מערכת העיכול יותר רגישה. ודבר אחרון, הנפרולוגית מעדיפה להמנע כמה שאפשר מצנתור חוזר נוכח הסכנות האפשריות, כולל כאלה שנפטרו במהלך או אחרי הצנתור בגלל סיבוכים (תסחיפים וכאלה...). לי אין את הנתונים המחקריים בנושא וכמה מקרים כאלה קרו בישראל...לך מניח שיש...? לגבי הסטטינים, א י פחות מודאג... לסיכון, אציין כי כרגע עם דופלקס ל.ד שלי מאוזן, למרות שמבואס מבצקות בקרסוליים ועליה בקריאטנין לכיוון לאזור הרף העליון של 1.3 פלוס מינוס (מותר עד 30% מעל), ואני לא בטוח שתרופה אחרת תאזן אותי יותר טוב. ושוב...תודה רבה...
מנהלי פורום נפרולוגיה ויתר לחץ דם
