שתןף פעולה

ריקי שלום רב, הרטבת לילה מוגדרת כבעיה, תופעה, בגילאי 5-6 ומעלה כך שבנך נמצא פחות או יותר בגבול התחתון. הסיבות לקביעת גיל הן גם התנהגותיות (הבנה, רצון לגמילה, יכולת התמדה ושתוף פעולה) וגם גופניות (עד גיל זה שלפוחית השתן עדיין גדלה. רק סביבות גילאי 6 היא מתייצבת בגודלה הנורמלי) בגילאים אלו 15-20% מהילדים עדיים מרטיבים. בטיפול בהרטבת לילה, בדומה לטיפולים אחרים, חשוב מאוד כי הילד ישתף פעולה בטיפול. חשוב שתהא הבנה אודות התופעה, רצון לגמילה, לקיחת חלק בטיפול וכמובן התמדה. עוד אציין שגם בתהליך התאמת הטיפול מתייחסים לא רק לסיבות בגללן הילד מרטיב, אלא אף לסגנון החיים, לציפיות המשפחה מן הטיפול ועוד. זאת בכדי שניתן יהיה להתמיד בטיפול לאורך מספר חודשים (משך זמן הטיפול הממוצע עד לגמילה הינו 6 חודשים). לפיכך, קשה להניח שטיפול יצליח במידה והכריחו את הילד לקחת בו חלק. מה גם שקשה מאוד, אם בכלל אפשרי, להכריח לאורך מספר חודשים. מה כן ניתן לעשות? לשוחח עם הילד, להסביר לו שידוע לכם ההורים כי הוא אינו שולט בכך כלל, לספר לו כי מדובר בתופעה נפוצה מאוד בקרב ילדים (יש ילדים רבים החושבים כי רק סובלים מהרטבה), לומר לו גם כי קיימים טיפולים רבים הפותרים את הבעיה, להוסיף ולציין כי הטיפולים אינם כואבים, אינם מסובכים ואינם מביכים. לגבי שאלתך אודות מכשיר הפעמונית. שוב, כמו שציינתי בעבר בתשובותיי לגולשים, חשוב לערוך בירור מה הסיבות בגללן הילד מרטיב. בהתאם לסיבות אלו ממליצים על טיפול. הפעמונית לדוגמא, יכולה לסייע במקרים של בעיות ביקיצה אך היא לא תהווה טיפול יעיל אם לילד יש ליקויים בשלפוחית השתן. לגבי הנקודה הנוספת שציינת, אכן, יש מקרים רבים בהם הילד אינו מתעורר ("כל הבית קם, הילד ממשיך לישון"). אם לא מושגות תוצאות טיפוליות במהלך 4-8 שבועות מיום תחילת הטיפול מומלץ לבדוק אופציה טיפולית אחרת. מעבר לכך חשוב לציין כי הטיפול בפעמונית דורש מוטיבציה רבה מצד הילד ומצד בני משפחתו שכן התוצאות אינן מיידיות והמשפחה נאלצת להתעורר עם הילד כל לילה. לגבי מטרת המכשיר - על פניו מטרתו להעיר הילד בזמן שהשלפוחית מלאה, כלומר לגרום לאיזשהו רפלקס המקשר בין שלפוחית מלאה ובין הצורך להתעורר על מנת ללכת להטיל שתן בשירותים ולא להתרוקן באופן בלתי רצוני. עם זאת, המטרה הסופית היא שהילד יישן כל הלילה ולא יזדקק כלל להטיל שתן או להתעורר לשם כך. בברכת בריאות והצלחה