מה טווח הנורמה?

שלום רב, הרטבת לילה היא תופעה נפוצה מאוד, למעשה השניה בשכיחותה (לאחר אסטמה) מבין כל התופעות/ליקויים בתקופת הילדות. הרטבת לילה מוגדרת כתופעה/בעיה מגילאי 5-6 ומעלה. מדובר למעשה על הטלת שתן בלתי-רצונית בזמן שינה בשכיחות של לפחות פעמיים בשבוע (הגדרות אחרות מציינות לפחות אחת לחודש). בגילאי 5-6 מרטיבים 15-20% מכלל הילדים. בגילאי 7 מרטיבים כ- 7%. ידוע כי שכיחות התופעה הולכת ופוחתת עם העלייה בגיל הודות לאחוז גמילה ספונטני העומד על 15% בשנה. התופעה נפוצה יותר בקרב בנים - פי 2 יותר מאשר בקרב בנות. בשלב האבחוני הראשון יש לוודא שמדובר בהרטבת לילה מונו-סימפטומטית (הסימפטום היחיד) ולא בבעיה אחרת כגון זהום בדרכי השתן, ליקוי נוירולוגי, כלייתי ועוד (שכיחות של עד 5% מכלל המרטיבים). נוסף על כך יש לוודא שההרטבה אינה קיימת על רקע נפשי/התנהגותי (שכיחות של עד 10%). השלב הבא הוא אבחון הליקויים התפקודיים האחראים להרטבה - שינה עמוקה (ליקוי במנגנון היקיצה) ו/או יצור מוגבר של שתן בלילה (כתוצאה מחוסר יחסי בהפרשה בלילה של ההורמון ADH) ו/או ליקויים בתפקוד שלפוחית השתן. בהתאם לליקויים המאובחנים ניתן להתאים את הטיפול היעיל (השגת יובש מוחלט בזמן הטיפול כמו גם גמילה בסיומו). לידיעתך, שני הגורמים הקלאסיים להרטבת לילה מונו-סימפטומטית (כזו שאינה על רקע גופני אורגאני או נפשי) הם: שינה עמוקה + תורשה. הרטבת לילה שאינה מטופלת עשויה לגרום לירידה בדימוי וערך עצמי, ירידה בבטחון עצמי, התופעה מונעת פעילות חברתית הכרוכה בלינה מחוץ לבית, קיימת תחושה אשמה ובושה ועוד. שלא לדבר על הנטל להורים - ריח מתמיד של שתן בבית, כביסות מרובות ועוד. מומלץ אם כן לפנות לרופא ילדים, נפרולוג (רופא כליות) או אורולוג פדיאטרי. קיימים טיפולים יעילים, בטוחים ומוכחים להרטבות לילה. חשוב אם כן לתמוך בילד, בשום פנים ואופן לא לכעוס או להעניש (והרי הוא אינו שולט בכך) לדבר על הענין, לספק לילד ולהורים מידע על התופעה, השכיחות הגבוהה, הסיבות ועוד. בהצלחה רבה