נטילת תרופות ..........

ככלל, כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות ללואי בחלק מהמשתמשים, אך לא בכולם. ככל שעולה מספר התרופות עולה הסיכון להשפעות גומלין ביניהן ולתופעות לוואי. למשל בשילוב שתואר טגרטול עלול להוריד את רמות סרוקוול ומירו בדם, סרוקוול להעלות את רמות המטבולט הפעיל של טגרטול ופרוקסטין עלול להעלות את רמות מירו בדם. בנוסף עלולה להיות השפעת גומלין בפעילות. עם זאת, לעיתים שילוב תרופות הוא חיוני וזאת לאחר שמעריכים תועלת מול סיכון ומחליטים כי התועלת הצפויה מהשילוב עולה על הסיכון הפוטנציאלי. בהתייחס לתופעות הלוואי הכבדיות והכלייתיות של התכשיר שציינת: סרוקוול- עלייה באנזימי כבד הינה תופעת לוואי שכיחה לטיפול ממושך בתרופה, קיימים דיווחים נדירים של פגיעה כבדית אקוטית ודיווחים לאחר שיווק (נדיר) של כשל כלייתי אקוטי. טגרטול- עלייה באנזימי כבד הינה שכיחה ולרב הפיכה, אך תתכן גם רעילות כבדית, עם כי לא שכיחה. קיימים דיווחים על פגיעה כלייתית, סרוקסט- עלייה באנזימי כבד לרב מתונה ואינה דורשת התאמת מינון או הפסקת טיפול. קיימים דיווחים נדירים ביותר על פגיעה כבדית יותר משמעותית וכן כשל כלייתי אקוטי –נדיר. מירו- עלייה באנזימי כבד לרב מתונה ואינה דורשת התאמת מינון או הפסקת טיפול. קיימים דיווחים נדירים על פגיעה כבדית יותר משמעותית. לסיכום, חשוב להבין כי לא כל המטופלים התרופה מפתחים תופעות לוואי וכי השילוב התרופתי ניתן עפ"י שיקולי תועלת מול סיכון בהתאם למצב הקליני. אין להפסיק את הטיפול על דעת עצמך. מומלץ להעלות את החששות שציינת בפני הרופא ולהיוועץ עימו על הטיפול והמעקב המתאימים לך עפ"י מצבך הרפואי.