נתוח כפתורים
דיון מתוך פורום ניתוחים לשיקום השמיעה והאוזן
שלום פרופ' לונץ. נבדקתי במרפאות חוץ (בני צ.) ונקבע לי תור לנתוח השתלת צינוריות באוזן ימין. אני סובלת מאוזניים כבר שנים (אני בת 27 ) ובשלושת החודשים האחרונים טופלתי התרופות שונות לייבוש (אלרגית לאריום ובגללו אושפזתי ). עור התוף משוך פנימה בשתי האוזניים ויש הטוענים כי העור מצולק. כולי תקווה שהשתלת צינורית תפתור לי את הבעייה, אם כי הרופא שבדק אותי אמר שיתכן והשתל יפלט מהר מידי, יתכן והנקב לא יסגר, ויתכן ואם עור התוף לא יעלה אצטרך ניתוח נוסף (פתיחת האוזן). האם אני עומדת בפני איבוד השמיעה באוזן ימין ? נקבע לי תור לניתוח בתחילת נוב' תודה מראש.
שלום מירב על הנטיה לשקיעה של עור התוף לא ניתן להשפיע בעזרת תרופות. שקיעה של עור התוף יכולה להשתפר באופן ספונטני, להשאר כפי שהיא או להחמיר. כאשר שקיעה מחמירה עלולה להתפתח מחלת הנקראת כולסטאטומה אשר הורסת באופן איטי והדרגתי את האוזן התיכונה ויכולה להרוס גם את האוזן הפימית ולגרום לסיבוכים משמעותיים ביותר כיון שהמצב הזה נוטה מאדג להזדהם. מדובר בסיבוכים שהינם חמורים בהרבה מפגיעה בשמיעה. לכן יש לעשות הכל כדי למנוע התפתחות כולסטאטומה. כאשר למרות הכל מתפתחת כולסטאטומה יש לטפל בה ולסלקה. הטיפול הוא כירורגי. בחלק משמעותי ממקרי כולסטאטומה נדרשים יותר מניתוח אחד ולא פעם הרבה יותר מניתוח אחד, כי זו מחלה שנוטה לחזור מסיבות שונות, בינהן, שקיעה מחודשת של עור התוף (שעליה כאמור לא ניתן להשפיע). כולסטאטומה הינה מחלה שכיחה ויש נסיון רב מאד בטיפול בה. אם יש שקיעה מחודשת של עור התוף לאחר ניתוחים עקב כולסטאטומה, וזה יכול להופיע גם אחרי שנים רבות, יש לטפל בה באופן מיידי אם רואים שקיימת החמרה מתמדת ונטיה לפתח כולסטאטומה. חולים הסובלים מכולסטאטומה או משקיעה של עור התוף חייבים להיות במעקב צפוף אצל רופא אאג שבודק בעזרת מיקרוסקופ ורצוי רופא אאג שהיה מעורב בניתוח. כאשר יש שקיעה הולכת ומחמירה של עור התוף, כלומר עלולה להתפתח כולסטאטומה, עלינו לטפל בה. הטיפול הבסיסי והפשוט ביותר בשקיעה הולכת ומחמירה של עור התוף הינו החדרת צינוריות בתקוה שעור התוף יחזור למקומות והשקיעה תיפסק. לצערנו צינורית איוורור נפלטת מעור התוף במוקדם או במאוחר. אם השקיעה מתחדשת (וכאמור אין לנו השפעה על הנטיה להשקיע את עור התוף) יש צורך להחדיר מחדש צינורית אם רק אפשר. לא תמיד אפשר כיון שאחרי החדרות רבות וחוזרות עור התוף נעשה סמרטוטי ולעיתים צריך להחליפו. לפי מה שאת מבינה ממה שכתבתי עד כה שקיעת עור התוף (וגם כולסטאטומה) הינה מחלה "שצריך להתעסק איתה" אולם ברוב המקרים אם החולים "לא מתייאשים" אפשר לחיות איתה בצורה מאד טובה ולהגיע למספר קטן ככל האפשר של ניתוחים. הרבה חולים מתייאשים באמצע הדרך ומזניחים ואז מגיעים הסיבוכים. לגבי השמיעה, ככלל ניתן לעזור לך עם השמיעה בבצורה מאד טובה במידה ויהיה צורך גם בעזרת טכנולוגיה חיצונית וזה לא "אסון". חולים הסובלים משקיעה של עור התוף אינם מגיעים בדרך כלל למצב של חרשות. לסיכום, במקרה שלך כפי שאני מבינה אותו מתוך מה שאת כותבת, בשלב ראשון יש אכן לנסות ולהחדיר צינורית איוורור בתקוה שזה יתן פתרון ובתקוה שהנטיה להשקיע את עור התוף תחלוף מאליה ולפי הצורך יוחלט על המשך טיפול, כולל המשך טיפול בשמיעה. בהצלחה פרופ לונץ
תודה מקרב לב לתשובתך (פרו' מיכל ל. ההשתלה נקבעה ל- 3 בנוב'. עולי תקווה שאהיה תחת השגחתך. היא חשובה לי מאוד.