פורום סרטן הלבלב

ועוד שאלה באותו עניין... במאמר השני מוזכרת שיטת הטיפול "כימותרפיה מטרונומית" האם את יודעת איפה מטפלים בצורה זו מתוך המאמר ב Ynet: כימותרפיה בשיטת הטיפול המטרונומי דרך אחרת שעשויה לשפר את יעילות הכימותרפיה היא טיפול כימותרפי מטרונומי. "כיום נותנים כימותרפיה במינון גבוה מאוד ולמעשה רעיל שמטרתו להרוג כמה שיותר תאים", מסביר פרופ' שקד. "במינון כה גבוה חייבים לעשות הפסקה של שבועיים-שלושה בין טיפול לטיפול כדי לא להרוג את החולה עצמו ולתת לגוף להתאושש. הבעיה היא שבתקופה הזאת מתחילות לפעול מערכות תיקון הנזק, שמאוששות גם את הגידול הסרטני.... "לכן אני מאמין שהשיטה של הטיפול הכימותרפי המטרונומי תיכנס בסופו של דבר לפרוטוקולי הטיפול הקונבנציונלי, זה רק עניין של זמן".

שלום לך ד"ר ירום אשתי עברה לפני כחודשיים ניתוח "וויפל" להסרת גידול בראש הלבלב (2 ס"מ) נכרתו ראש וצוואר הלבלב, כיס מרה שהיה עם אבנים, תרסריון וחלק מהמעי. בפתולוגיה אובחן אדנוקרצינומה בגוש עצמו, אך כל בלוטות הלימפה ושאר הרקמות מסביב יצאו נקיות ה CA 19.9 בבדיקות סמוך לניתוח וגם היום נמוך מאוד אשתי בתהלך החלמה יפה בסה"כ ממליצים כמניעה על כימותרפיה של חצי שנה של גמזר + קסלודה אני חושש מהכימותרפיה, מסיפורים של חברים ברובם הכימותרפיה גרמה להופעת גרורות בהמשך... האם אפשר להסתפק במעקב בתכיפות גבוהה ולטפל בכימותרפיה רק אם יהיה צורך באמת ? תודה רבה

תודה רבה פשוט מלחיצה העובדה שכמה ידידים שלנו שעברו כימותרפיה והופיעו לאחר מכן גרורות וכל הפרסומים לאחרונה בפורומים: https://www.technion.ac.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9B%D7%97%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA/ וגם http://m.ynet.co.il/Articles/5015092

שלום לך ד"ר ירום אשמח לשמוע את דעתך ביחס לפרסומים הבאים על נזקי הכימותרפיה ציטוט ראשון: "כעת, במחקר המתפרסם בכתב העת The Journal of Pathology, מראה פרופ' שקד כי אפילו טיפול סלקטיבי, ממוקד מאוד, הפוגע כמעט רק בתאים הסרטניים, גורר תגובה דומה של התגייסות הגוף לטובת הגידול. "מתן תרופה אנטי-סרטנית הוא התערבות אגרסיבית מאוד בגוף," מסביר פרופ' שקד, שהוביל את המחקר יחד עם ד"ר עפרת ביאר כץ ועם עמיתיהם ממכון ויצמן למדע. "לכן הגוף מגיב לכימותרפיה כפי שהוא מגיב לטראומה. כך נוצר אפקט של חרב פיפיות: הטיפול הכימותרפי אמנם מחסל את התאים הסרטניים אבל גם גורם להפרשת חומרים המקנים לגידול עמידות. במחקר האחרון, מצאנו כי גם טיפולים סלקטיביים יותר, עם תופעות לוואי פחותות, גורמים לתגובות פיזיולוגיות המגבירות את האגרסיביות של המחלה." https://www.technion.ac.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9B%D7%97%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA/ "במחקר הנוכחי הם גילו שהכימותרפיה מגדילה את מספר ה"כניסות" האלה ואת צפיפותן, וכן את הביטוי של חלבון ה-‭,MENA‬ שמגביר עוד יותר את יכולתו של הסרטן לפלוש ומעודדת התפשטות גרורות. יתר על כן, הם מצאו שבחולות שקיבלו טיפול כימותרפי טרום ניתוחי אגרסיבי יותר, הן מספר ה"כניסות" וצפיפותן והן הביטוי של חלבון ה-‭MENA‬ היו מוגברים במיוחד." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5015092,00.html "ככל שאתה מצליח יותר בטיפולים נגד המחלה, יש יותר אנשים שמחלימים ממנה. אבל ההחלמה הזו מושגת בזכות אמצעים קשים ביותר שמופעלים נגד המחלה, בהם כימותרפיה וטיפולי קרינה, שעלולים לגרום לנזקים עתידיים חמורים מאוד." http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271082,00.html

תודה על תשובתך ועדיין העובדות הם שאתם לא יודעים מהם הסיבות לסרטן, לכן לא יכולים לטפל בו. אתם נלחמים בו כאוייב ותו לא, מעולם לא נעשו מחקרים רציניים לשקול את האופציות האחרות. יש מעטים שמוכנים לשקול אופציות אחרות (פרופ' זיצ'ק לדוגמה) אני מצרף קישור שמציג גישה אחרת ולמרות שגם לי הוא היה קשה לעיכול, הוא שווה קריאה http://www.focus.co.il/infopage.asp?page=1453

למרות צליל הביקורת... אני חייב לציין שאת קול שפוי יחסית במציאות מקובעת. ושאני לא חושב שהרופאים פועלים מתוך כוונה לפגוע בחולה. ושוב לעובדות... כימותרפיה, הקרנות וכו' הם גישות אלימות לדיכוי\מחיקת הסימפטום שהוא סרטן. על הדרך הם פוגעות גם במערכת החיסונית שאחראית לטפל בסרטן. והם כן "נלחמות" בסרטן ולא פועלות לחיזוק המערכת החיסונית. הם לפעמים קונות למטופל במצב קשה זמן, שאם היה מטופל כראוי היה אכן מבריא. הגישה הרפואית הסטנדרטית לא מאמינה בכח הריפוי האינטגרלי שמובנה בגוף ולכן לאורך זמן פוגעת בחולה. גם המחקר של ד"ר שקד ואחרים הוא רק התחלה של הסדקות התפיסה הטיפולית הסטנדרטית בסרטן. מצד אחד, לצערי, בחרת תחום שעדיין שקוע בחשכת ימי הביניים והעינויים... שריפות, הקרנות והרעלות... ומצד שני, יש בך רגישות ראוייה והכרה בסיסית במגבלות הרפואיות ולצערי, כנראה שגם את לא תקראי את המאמר בקישור ששלחתי. ואל תשכחי שגם פסיכולוגיה היא לא מדעית ועדיין רלוונטית בחיינו.

מעננינים הדברים שכתבת. אז ככה: אתחיל בזה שלדעתי צריכה להיות רפואה אחת, זו שהיא ברת יעילות, רעילות לא גבוהה מדי וברת השגה (לא צריך למשכן בית עבורה) לא ממש משנה בעיני אם היא גדלה על עץ, כשורש מתחת לאדמה או במעבדת יצור של חברה פרמצבטית. העצוב בכל הענין של טיפולים במחלות אונקולוגיות הוא יותר העובדה שבמשך 44 שנים הטריליונים שהושקעו במחקר בתחום זה מראה קבלות עלובות ביחס לזמן והשקעה. יתכן ומחפשים את המפתח מתחת לאורו של הפנס. האם מעורבים כאן גם שיקולי רווח והפסד, כוח ושררה? לא יפתיע אותי שאכן כן. מגבלות הכימותרפיה (וגם הטיפולים הביולוגיים והאמונותרפיים למיניהם) ידועות לעוסקים בתחום. האם קיימות בשלב זה בתחום האונקולוגי אופציות טובות יותר? לצערינו עדיין לא. ועם זאת, האם ניתן להוציא את המיטב מהכלים הנ"ל ולעשות בהם שימוש מושכל יותר? לדעתי כן. 1. כימותרפיה גורמת לפצע (הרג של תאים סרטניים) וכתוצאה מכך מתחילה את ה - wound healing effect אשר כלעצמו מערב דלקות, וגורמי גדילה שמאיצים את המחלה. אי לכך, יתכן בהחלט שנכון יהיה לשלב נוגדי דלקת (פרמצבטים ו/או צמחי מרפא/תוספים) שיעזרו בבעיה זו. 2. כימותרפיה מטרונומית (ערך מוסף על מעכבת אנג'יוג'נזה) 3.כימותרפיה במינונים נמוכים מאלה שמשתמשים בהם כיום (ולא רק כ- dose modification). שילוב של כימותרפיה במינון נמוך (low dose) עם צמחי מרפא ותוספים שעובדים בסינרגיה עם מנגנוני הפעולה של התרופות הכימותרפיות ישיגו תוצאות לא פחות טובות (ואולי אף יותר) גם במינוני כימותרפיה נמוכים יותר מהמוכתבים בפרוטוקולים. יש עשרות תרופות כימותרפיות, ואף יותר פרוטוקולים שונים. יש כאלה עם פרופיל רעילות גבוה יותר וכאלה עם נמוך יותר. צריך לעשות שימוש מושכל ככל שניתן בכלים שיש. כל אונקולוג יכול לגרום לחולה שלו להרגיש "sick", זו אינה חוכמה גדולה. החכמה היא להשיג תוצאות, ועם זאת לשמור על איכות חיים למטופלת שלך. צריך לזכור כי מטפלים לא רק במחלה, אלא כמובן גם במטופלת. למשל, אם ניקח לדוגמא סרטן לבלב מסוג אדנוקרצינומה, הייתי שוקל שימוש בפרוטוקול כמו: TGX שהוכיח יעלות די קרובה לזו של folfirinox ועם הרבה פחות רעילות. האם עושים בו שימוש בארץ? ככל הידוע לי כמעט ולא אם בכלל. 4. שימוש מקביל בתרופות off label אשר מחקרים מצביעים כי שילובם עם הטיפול האונקולוגי עשוי להשיג תוצאות עדיפות. מחלה אונקולוגית היא מחלה מורכבת המערבת גורמי ונתיבי גדילה רבים, ומוטציות גנטיות שונות, ויש לכן חשיבות לטיפול בקוקטייל כדי להשיג הצלחות (כמו באיידס לדוגמא) 5. שימוש בעקרונות כרונותרפיים להשגת תוצאות עדיפות והפחתת תוצאות לוואי. 6.שימוש נרחב יותר ברפואה מותאמת אישית במסגרת הכר מול מה ומי בדיוק מתמודדים, והתאמת הטיפול בהתאם. אני מודע לכך שגם תחום זה רחוק מלהיות מושלם ואינו חף מטעויות, ועדיין, בחושך מוחלט, עדיף שיש פנס או נר... 7. שימוש משמעותי ברפואת צמחים, תוספים, תזונה, גופנפש ואספקטים נוספים של הרפואה הטבעית. שימוש זה יספק הגנה למערכות הגוף מנזקי הטיפולים הציטוטוקסיים מחד, וכו"כ יעבוד עם הטיפולים הקונבנציונאלים בסינרגיה להשגת תוצאות טובות יותר. אם הייתי אונקולוג (ואני לא), אין לי ספק כי הייתי מחפש ומוצא את הטובים ביותר בתחום זה, ומשלב איתם פעולה באופן הדוק עבור מטופלי. אין סיבה לאף צד לחוש מאוים, ובנוסף לכך, את הקרדיט להצלחות יחלקו כולם באהבה. מה שצריך לעמוד לנגד העיניים יותר מכל, זו טובת המטופל. כל היתר שולי לחלוטין. הזכרת את פרופ' זייציק. אני מעריך את שהוא עושה ומייצג בתחום של גופנפש. תחום חשוב מאין כמותו ומהווה אבן דרך נוספת להחלמה. עם זאת, האם כמו שפרופ' זייציק גורס, אפשר (בשלב זה) לזנוח את הטיפולים הכימותרפיים או אונקולוגיים אחרים כליל, וחולה סרטן ירפא ממחלתו הקשה רק באמצעות זה שיהפוך ליוגי של סרטן ויעשה תהליכי התנקות נפשיים, דמיון מודרך ומדיטציה? לדעתי זה מופרך לחלוטין.

הי מתושלח שמח מאוד להכיר !!! כפי הנראה, גם אתה כנראה לא קראת את המאמר בקישור http://www.focus.co.il/infopage.asp?page=1453 כמי שמכיר אישית אנשים שהתייאשו בפעם השלישית שהסרטן חזר אליהם בצורה קשה יותר ושנטשו את הכימותרפיה וההקרנות וכבר שנים בריאים לאחר שעשו שינוי מהותי בחייהם, אני לא יכול להתעלם מהסיפור שלהם !!! העובדה שגם אתה לא מדבר על טיפול בגורמים, אלא רק בסימפטומים, עצובה בעיני... מערכת החיסון שלנו היא חזקה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ואנשים עומדים בתנאי קיום קשים מאוד והיא עדיין לא קורסת אבל מספיק ש"נבגוד" בעצמינו מנטלית לאורך מספיק זמן כדי שהיא תתחיל להחלש.... ואם אתה שואל כמו אחרים ומה עם ילדים שחולים במחלה, אז תשובתי היא פשוטה, היא שמערכת החיסונית שלהם בתהליך בניה והיא עדיין פגיעה (גם אם בעלת יכולת ריפוי גבוהה יותר) - "יורשים" מאיתנו גם את המטען הגנטי וגם המנטלי ולפעמים "אבות אכלו בושר ושיני בנים תכהינה"... והאמת שהירושה המנטלית היא הירושה הקשה יותר. שים לב שכל פעם שאתה נתקל בתסמונת כלשהיא שלא יודעים את סיבותיה ושמאובחנת ע"י שלילת כל האופציות הידועות הרפואה נוקטת באגרסיביות לדיכוי הסימפטומים, אני "חטפתי" CTS, שני ילדיי חלו ב PFAPA + אלופסיה אראטה והוצע לי ניתוח בכף היד ולילדי סטרואידים והזרקה לקרקפת... בחרתי בכל המקרים האלה בטיפול תומך למערכת החיסונית, אצלי בהרפיה ופעילות תנועה רכה, אצל ילדיי באסטרגולוס ל PFAPA + קרם טבעי לגירוי הקרקפת לטיפול באלופסיה אראטה וכולנו החלמנו יפה. מציע לך "להרחיב" אופקים גם למשמעויות היותר עמוקות של המחלה, תשמע ותקרא את אניטה מורז'אני ("מתה להיות אני") https://www.youtube.com/watch?v=MVN5SrnUOR4 והספר http://opus.co.il/product_info.php?products_id=1106 ואני שמח לצטט מתוך תשובת אניטה מורז'אני לפונים אליה (שדווקא היא לא חושבת שהבעיה היא בהכרח בסוג הטיפול): "אם הפנייה שלך היתה ביחס למחלה או לעניין בריאותי שנוגע לך או לאהובייך, אני רוצה להתחיל באומרי שלמרות שאני לא במקצוע הרפואה ולא יכולה להגיב על טיפולים עבור כל בעיה רפואית, אני רוצה שתמיד תזכור את זה: אהוב את עצמך ללא תנאים! לא משנה איזו מחלה יש לך, או באיזה טיפולים תבחר, אם טבעי, הוליסטי או קונבנציונאלי, הדבר החשוב ביותר הוא להרגיש שאתה בוחר לטפל במצב שלך מתוך אהבה, מתוך כבוד לחיים, ולא ממקום של פחד! תמיד תראו את עצמכם כמושלמים וטובים, ותשימו לב לרגשות שלכם ותמיד תבחרו לעשות מה שמביא לכם שמחה, במקום להגיב לפחד! בחרו בפעולות שמקדמות אתכם באהבה אל השלמות והבריאות, במקום פעולות שנלקחות מתוך פחד כדי להרחיק אתכם ממחלה. אל תעשה שהחיים שלך יהיו על המחלה. תחיה את החיים בשביל השמחה שבחיים."

לצערנו, מערכת חיסון, גם כזו שמתפקדת היטב, הרבה פעמים לא מצליחה למנוע סרטן וגם לרוב לא מספיקה כדי לרפא סרטן. דווקא הזכרתי את החשיבות בטיפולי גופנפש. אני ממש לא ממעיט בגורמים הנפשיים שקשורים למחלה. אם כי הם לא ממש מסבירים את העלייה באחוזי הסרטן מ-1900 לימינו. הגורמים הנפשיים שלטענתך משחקים תפקיד משמעותי כל כך בהיווצרות של מחלות אונקולוגיות היו קיימים גם בתחילת המאה ה-20. גם אז, אנשים חוו בעיות כלכליות, אובדן, סטרס, אכזבות משברים נפשיים מסוגים שונים וכו'. אני בהחלט חושב שצריך לטפל בגורמים נפשיים שעשויים היו להוות טריגר למחלות בכלל ואונקולוגיות בפרט. אני מודע מקרוב לדפוסים של התפתחות מחלה אונקולוגית זמן יחסית קצר אחרי אובדן אדם יקר, או שברון לב מאהבה נכזבת, או פשיטת רגל כלכלית, עצבות ודיכאון ועוד ועוד... אבל, לחשוב שכשלמישהו יש מחלה אגרסיבית, אפשר לשים את כל המשקל הטיפולי על מציאת הגורמים הנפשיים והסרתם, וחיזוק מערכת החיסון באמצעות אסטרגלוס, פטריות רפואיות כאלה או אחרות וסיכויי ההחלמה כמעט מובטחים, זה מניסיוני נאיבי לחלוטין. לא עומד במבחן המציאות. לעיתים כדי להשיג קצב התקדמות מהיר של מחלה אגרסיבית נחוצים גם חומרים שהם בעלי פעילות דיסטורטיבית (distortive treatments), כלומר שאינם חלק מהביוכימיה הטבעית של גופנו. אחרת המחלה בהחלט עלולה להשיג במירוץ. הטיפול הקורקטיבי בעיקר הגופני וגם הנפשי החשוב כל (corrective treatment), גם תורו יגיע, והרבה פעמים גם ניתן לשלב. אני סיימתי. זכותנו לא להסכים זה עם זה. גם זה בסדר. אור ואהבה

כמו שאמרת "אור ואהבה" לטעמי, ההנחה שלך שמחלה היא אויב של הגוף או שהגוף תוקף את עצמו שגויה ןפה מתחילה הבעיה בחוסר האמון בגוף המופלא שלנו חוסר אמון שמחליש את הגוף ואת יכולתו להשתקם ובתורו יוצר אמונה שמגשימה ומוכיחה את עצמה (תקרא את ליפטון - "הבילוגיה של האמונה") ולא הזכרנו את התופעות המופלאות שהכח הנפשי מחולל במצב של היפנוזה, אנסתזיה ותגובות פיזית (כווייה ממטבע...) ואפילו ביולוגיות... ולדידי, אני מעדיף לחיות פחות זמן אבל עם שקט ושלווה נפשית, בחיים של אהבה ושמחה מרגע לרגע מאשר לחיות עוד טיפה ולהיות בפחד שהגוף שלי ימית אותי... ועדיין, גם אתה לא קראת את המאמר של אנדריאס מוריץ ;-)

תיקון טעות

שלום, אבי אובחן עם גידול בראש לבלב. לאחר תחילת הניתוח (וויפל) ולאחר כ-3 עצרו את הניתוח עקב הסננה של שורש המזו. מאז התחיל אבי בטיפול הומופאתי בעת ההמתנה לכימותרפיה. להפתעתנו הרבה, ירד CA 19.9 מערכים של 1274 ל 313. גם הגידול שהוגדר ע"י ERCP בגודל שבין 2-3 ס"מ, נראה בסיטי האחרון בגודל של 1-2 ס"מ. לא נצפו גרורות. כמו כן חזר מרקר ה CEA לנורמל. אנו מתלבטים האם כדאי לדחות את תחילת טיפולי הכימו ולהמשיך בהומופאתיה. הפרופ' המטפל אומר שאין דחיפות להתחיל בכימו אבל לא נותן התייחסות ברורה לממצאים באומרו שהגידול נמצא וחייבים לבצע כימו. האם ישנה משמעות לירידה שציינתי?

האם בכל זאת בוויפל הוצא חלק מהגידול? או הייתה זו רק פתיחה וסגירה? האם הערך של 1274 היה לאחר הניתוח או לפני הניתוח? אם אכן ה- CA 19-9 היה 1274 אחרי הניתוח (לא לפני), ובניתוח לא נגעו בגידול, או אז אפשר כמעט בוודאות לומר שלטיפול הנטורופתי יש השפעה חיובית. ואם יש לו השפעה חיובית גם בפרמטרים הסובייקטיבים של אביך, כלומר אין הרעה, או אפילו יש הטבה בתפקודו (כאבים, תיאבון, משקל גוף, אנרגיה וכו'), ההגיון הבריא הוא שבשלב זה כדאי לכם להמשיך את הטיפול הנוכחי הנטורופתי. אין מה לבקש ברכה של אונקולוג/ית לטיפול זה. כמעט תמיד היא לא תגיע. האמת שאתם גם לא זקוקים לה. השארו בזמן הקרוב במעקב צמוד אחרי הסמנים, (שכן במקרה של אביך הם די משקפים את מצב המחלה), ועקבו אחרי תפקודו הגופני של אבא (הפרמטרים הסובייקטיביים). אם חלילה הטיפול הנטורופתי לא יספק את הסחורה ותסתמן שוב עליה ב- 19-9 ואו הדרדרות ולו קלה במצבו של אבא, תמיד תוכלו להיעזר בכימותרפיה או טיפול אונקולוגי אחר. זה לא יהיה כמובן חכם לשרוף גשרים עם האונקולוג המטפל והצוות הרפואי. להיפך, בקשו ממנו שימשיך לעקוב מקרוב אחרי אביכם, בין בבדיקות דם, בדיקות ידניות ובדיקות דימות

אכן הערך של 1274 היה לאחר הניתוח וישנם השפעות חיוביות בפרמטרים הסובייקטיביים. אבי עלה במשקל, הוא חיוני יותר, ללא כאבים ותיאבון מתגבר. אכן, אנו לא מקבלים ברכה מהאונקולוגים. אני בדילמה גדולה מכיוון שהאונקולוגים איתם התייעצנו (4 במספר) ענו לבסוף כולם את אותה התשובה. להתחיל בכימו. כמעט כולם הגיבו בביטול לממצאים, למרות שלא יכלו להסביר אותם. חשוב גם לומר שבמהלך כמעט חודשיים מאז הניתוח ולאור תוצאות סיטי, לא הייתה כלל התפתחות בגידול ולא נמצאו גרורות. נראה שניתן לזה עוד מספר ימים (האונקולוגים די שכנעו את אבא) ואז נתחיל כימו...

המשותף לכל הארבעה זה שהם כולם אונקולוגים והם כולם בוגרי אותה אסכולה. מצבו של אבא משתפר על הטיפול הנטורופתי, והם רוצים לחבל? למה? ומה הם יגידו כשהגידול יפתח עמידות לכימותרפיה, יעבור מוטציות, יהפוך לאלים יותר? מה הם יגידו כשהכימותרפיה עצמה תזרוק אולי תאים שיתנתקו מהגידול המקורי למחזור הדם (CTC), ואלה יפתחו אולי גרורות באברים מרוחקים כמו כבד וריאות? או אז הם ירימו ודאי ידיים ויגידו שהם מצטערים והם עשו את כל שיכלו לעשות. יש לאבא איכות חיים טובה כרגע. הוא לא סובל, אין לו תופעות לוואי, להיפך, מצבו משתפר. למה למהר ולקלקל את זה? שלא תבין אותי לא נכון, לצערינו, עם כל החסרונות של תרופות כימותרפיות, עדיין יש מקום לטיפולים כימותרפיים באונקולוגיה. נכון שעקב בצד אגודל, מתקדמים ועושים SHIFT לאונקולוגיה פחות רעילה (אמונותרפיה), אבל מכאן ועד זניחת הטיפולים הכימותרפיים המרחק עדיין גדול. אבל, וזה אבל גדול, שארבעה אונקולוגים, שכולם נוכחים כי עפ"י כל הפרמטרים, מצבו של אביך משתפר ללא כימותרפיה, מתעקשים שהשפן שיש להם מתחת לכובע הוא יפה יותר, לבן יותר, גדול יותר, כשבתוכם פנימה הם יודעים שזה לא כך...זה מקומם! בשורות טובות ב"ה

יפה כתבת ד"ר נירית. מעורר הערכה.

ד"ר נירית שלום, ראשית, תודה על תשובתך האמיצה שענית לי בפורום. המרקר 19.9 ירד מ 1271 ל313 ובבדיקות היום המשיך לרדת ל 172. המרקר CEA ירד מ5.65 ל 4. ההמוגלובין עולה בעקביות וכרגע עומד על 12.6. הבילורובין טוטאל בנורמל והדיירקט קרוב לנורמל. אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות. כולם מנפנפים אותנו בביטול ואפילו לא מוכנים לתת CT נוסף. למעשה אנחנו כבר מאושפזים לקראת תחילת טיפול.. מה עושים? אנחנו אובדי עצות... רועי

כל הכבוד ד"ר ירום תשובה בהחלט אמיצה ! רק הערה קטנה... השמרנות היא מפלטם של המקובעים והמפוחדים, התגליות הגדולות שמורות לאלה ששמים לב לאותם "אנקדוטות"\אנומליות חריגות ומשקיעים בהם את כל מרצם... כך גילה פלמינג את הפניצילין שאתם כל כך אוהבים להשתמש בו....

בס"ד שלום רועי, איזה טיפול הומופאתי אביך היקר קיבל ? אנא, אנו זקוקים לו מאוד !!!

אשמח גם לדעת איזה טיפול הומואפתי אתם מקבלים בבקשה נשמח חהכוונה ושם של המטפל/ת אשמח חנבות עם אבא שלי. תודה רבה ובריאות לכולם

שלום. שאלתי בפורום אחר ולא קיבלתי התיחסות. קראתי או ראיתי כתבה שבארה"ב השתילו לבלב של חזירון אשר לאימו (אם חזירה) השתילו משהו מהחולה. לפי הכתבה הלבלב נקלט היטב ךלא צורך אפילו בתרופות נוגדות. אבקש לדעת אם נכון הדבר והיכן אוכל לקבל פרטים מדויקים. אני עושה זאת למען חברה משה

1. כשבית החולים קבע שלאמא יש סרטן, באונקולוגיה נתנו תור לעוד 23 ימים. מה אמור לעשות חולה בסרטן הלבלב שכשהוא מתפרץ הוא מהיר מאוד (אמא נפטרה יומיים לפני התור! ניסינו להקדים את התור בכל דרך ולא הצלחנו ובעיקר התייאשנו על סף אובדן השפיות). האם זה לא מסוכן שאין ניסיון אפילו להאריך חיים ולנסות לפחות לטפל בסרטן? מה הערך של האשפוז בבית החולים כמו פנימית ב' ללא אונקולוגיה לחולי סרטן מהיר שכזה? האם מדובר בברירת מחדל ומוכרח להיות שילוב בין השניים?

נירית היקרה, תודה על תשובתך המהירה. אמא הייתה אשה אצילית ומרשימה, קרן אור של שמחת חיים ואהבת החיים. מהי הבדיקה היעילה והמומלצת לגילוי מוקדם של גידול במערכת העיכול ואיך ניתן לקבל הפנייה אליה כשחודשים ארוכים אין כאבים, חולשה, עייפות והבנאדם מתפקד רגיל לחלוטין רק עם ירידה במשקל לא ברורה?

אסף, קבל את תנחומי למות אימך אין בדיקות סקר לסרטני מערכת עיכול, כמו גם לרוב מחלות הסרטן למעט שד ומעי גס. ירידה בלתי מוסברת במשקל (cachexia), הייתה צריכה לשמש נורית אזהרה. במקרה של סרטן לבלב במצב מתקדם כמו שהיה לאימך (הלכה לעולמה פחות מ-3 מזמן האיבחון), לא היה אפשרי לעשות הרבה, עם כל טיפול שהוא. אימך לצערינו הייתה כבר במצב סופני בזמן האבחנה. שלא תדעו צער

תודה על התגובה המהירה. הירידה הבלתי מוסברת במשקל אכן הדאיגה מאוד את רופאת המשפחה. אמא באה אליה באפריל. בבדיקה גופנית שערכה על אמא לא נמצא משהו מחשיד והיא החלה בבדיקות. בדיקות דם גילו סכרת חדשה ואמא פעלה לפי הנחיות הרופאה (לא ידענו שסכרת חדשה בגיל כזה זה הפרומו לגידול אלים במערכת העיכול). אחרי חודש וחצי של בדיקות היא נשלחה לפט סיטי. אחרי שבועיים התוצאות - הרופאה שלחה למיון. ארבעה ימים במיון בבילינסון. הם בדקו שוב ושיחררו אותה לשבועיים שיגיעו תוצאות הבדיקות שלהם. היא שוחררה שהיא מתפקדת רגיל לחלוטין ואוכלת רגיל לחלוטין. לקראת סוף השבועיים בבית החלו כאבי נשימה וקשיים בהליכה. בית החולים אבחן שזה סרטן ושלח אותה הביתה עם תור לאונקולוגיה לעוד 23 ימים. שבוע וחצי אשפוז בבילינסון והגיע הקביעה- סרטן הלבלב עם גרורות בכבד ובחלל הבטן. מאוד מפושט. היא נשלחה הביתה בהמתנה לתור באונקולוגיה. כעבור פחות מ48 שעות של אשה חולה בבית שחייבת לקבל טיפול החזרנו אותה לבית חולים. ובבית החולים החלה מקהלת "זה סרטן לבלב אין מה לעשות" כעבור 4 ימים, סוף יולי, אמא נפטרה. עכשיו נשאלת השאלה :אם כולם תיפקדו לפי הפרוטוקול אז איך, למען השם, אפשר לגלות מוקדם את המחלה השטנית הזאת כשבמקרים רבים אין כאבים בכלל ובטח שלא כאבי גב או צהבת ? זה גזירת גורל וזהו? 500 משפחות בישראל נהרסות מדי שנה מסרטן הלבלב ועוד כמה מאות מסרטן הקיבה ואין מה לעשות? וצריך להשלים עם זה וזהו כי זה דרכו של עולם?

בדיקה ידנית, למעט אם יש מיימת או כבד נפוח לא ממש תחשיד לסרטן. דוקא השילוב של סוכרת עם ירידה בלתי מוסברת במשקל, מחשידה הרבה יותר, ויתכן שהיה מקום לקחת סמנים כמו: CEA ובעיקר CA19-9. במידה ואלה היו מתגלים כגבוהים היה מקום ל- ביצוע בדיקת דימות, ואולי ביופסיה. מכל מקום, המחלה של אימך הייתה ככל הנראה מאוד אגרסיבית ומתקדמת כך שגם גילוי של 2-3 שבועות מוקדם יותר (ובהחלט יתכן שכבר באפריל היא הייתה גרורתית) לא היה מאוד משנה את התוצאה הסופית המצערת. סרטן לבלב דקטל קרצינומה גרורתי אינו בר ריפוי. טיפולים כאלה או אחרים יכולים רק "לקנות" מספר חודשים (במקרים יוצאי דופן עד שנתיים פלוס מינוס). זה סרטן אלים הנוטה לפתח מהר יחסית עמידות לתרופות כימותרפיות. גילוי מוקדם יכול להיות משמעותי בעיקר כשהמחלה מקומית בלבד ונתיחה (ללא גרורות ולא עוטפת כלי דם). במצבים אלה 20% שורדים 5 שנים לאחר הניתוח (ואחוז גבוה יותר אם אין מעורבות של בלוטות לימפה). ביתר המנותחים המחלה חוזרת. לצערינו, מחלה קשה!!!

הצטערתי לשמוע על אימך. אולם לגבי "פספוס" התור (המתנה של 23 ימים) אולי הרוויחה. חיה אולי פחות כמה חודשים, אבל לא נאלצה לסבול את הכימו... יהא זכרה ברוך

שלום ד"ר.בן 69 לאימי זל היה סרטן לבלב.הופניתי לבדיקת גסטרוסקופיה לברור.בינתיים עשיתי אם אר אי בטן עליונה ואמצעית בעניין הכליות ונמצא כי הלבלב תקין.האם תוצאה זו מספקת.תודה

לדר נירית ירום שלום תודה וברכה על תשובתך הענינית והמלומדת!

שלום ד,ר נירית ירום כפי שכתבתי לאימי היה סרטן הלבלב ולאבי היה סרטן הערמונית.למה את מתכוונת ביעוץ גנטי בכדי לשלול סרטן הלבלב? תודה מראש

שלום רב, לבן משפחה קרוב, מצאו גוש סרטני בלבלב באוגוסט 16, שהתפשט לדרכי המרה ולמעי הדק. עבר ניתוח וויפל, ומאז קיבל טיפול כימו בתרופת ג'מזר. עכשיו שוב ירד במשקל - 7 ק"ג בחודש ומרגיש שוב כאבים בבטן. למקרה שהגידול חזר, ולא ניתן שוב לנתח, מה מומלץ ? איך ניתן לקבל טיפול בתרופה ביולוגית? איזו חברה מומלצת יותר לבדיקה גנטית ו"תפירת" תרופה ביולוגית? בתודה מראש, שי

אני רק רוצה להבין mri בטן כללי לא יזהה בעיה בלבלב ובדרכי המרה? אני סובלת מכאבי בטן עליונים ממש איפה שהקיבה שמקרינים לגב... עברתי בדיקות דם כולל אנזימי לבלב שיצאו תקינים. אולטרסאונד בטן תקין. בדיקת נשיפה להלקטיבטור תקין. אני עוברת עוד כמה ימים בדיקת גסטרוסקופיה... במידה והיא תצא תקינה האם לדעתך יש צורך בmri כללי או mrcp?

שלום רב, רציתי לדעת האם mri בטן בודק באותו דיוק את דרכי המרה והלבלב כמו mrcp? אם כן מה הסיבה שיש בדיקה מיוחדת ללבלב ודרכי המרה(mrcp)?

שלום רב תיאור - כאב ברום הבטן שמקרין לגב אשר נמשך מס ימים בודדים בלבד(4-5) ואז נעלם... ולאחר חודש שלם ללא כאב הוא פתאום חוזר בשנית כאב הבטן (שוב רק מס ימים) ואז נעלם בשנית, האם זה התנהגות אופיינית לכאב הבטן של סרטן הלבלב? האם הפוגה של חודש ימים ללא כל כאב בין התקף להתקף אופייני? תודה

שלום, עברתי לפני חצי שנה ניתוח וויפל וכעת מטופל פעם בשבוע בכימו. "גמזא" כטיפול מונע. תופעות הלוואי מלוות בחום קל בחילות למשך כ 3 ימים ושינה ביום. לאחרונה יש לי ירידה דרסטית בבדיקת דם בערךplatelets שהגיע ל- 56 נקודות כשהמינימום הוא 150. כמובן שלא נתנו לי טיפול והורו לי להמתין עד שהתוצאה תעלה לפחות עד 80. שאלתי אליכם היא -האם ישנה אפשרות להעלות בעזרת תרופה כלשהי את תוצאות הבדיקה או אוכל מיוחד (אמרו לי לאכול אגוזי מלך ובשר אדום וכבד בקר). מה אפשר לעשות חוץ מלשבת ולהמתין ש platelets יעלה? תודה, שמואל.

שמואל, לגבי הטסיות, ממליץ על אכילה יומיומית של מרק מוח עצם. המדובר על עצמות בקר מלאות במוח עצם. 7-8 עצמות ירקות שורש (בצל, בטטה, מעט תפ"א, שורש סלרי וכד') גריסי פנינה (יסמיכו את המרק) תבלינים ומלח ופלפל אחרי שמגיע לרתיחה על הגז, להכניס לתנור שחומם מראש (115-120 מעלות צלסיוס) לבישול ארוך של כ-3 שעות. אחרי הבישול, אם יש עדיין עצמות שמוח העצם לא השתחרר מהן, לדחוף החוצה בעזרת מזלג או סכין. מוח העצם יעלה את הטסיות דם. בנוסף, יכול להשתמש בתוסף של שמן כרישים (shark liver oil) מעבר למרק זה, לא ממליץ על אכילה נוספת של בשר או עוף. דגי ים זה בסדר. שא ברכה

שלום לך נירית, הייתי רוצה להבין כיצד ניתן לבצע בדיקות\אבחון מוקדם לסרטן הלבלב, בברכה, אילן

ד"ר שלום רב, מבקשת להתיעץ: לאימי בת 86 נימצא בסיטי בטן ואגן: גידול של הלבלב ופיזור מישני נרחב לכבד, כמו כן פגם מילוי בעורק סיגמנטארי ואחד בתת סיכמנטרי , קישרית ב RML וב RLL מוארכת בקוטר של 8 מ"מ. קישרית זעירה ב LUL בקוטר 3 מ"מ. בקע סרעפתי מכיל קיבה השלד הגרמי, רקמות רכות ובטן עליונה ללא ממצא גס. כמו כן PE מימין, קישריות בריאות שיתכן ומיצגות פיזור מישני. החלה טיפול בCLEXAN. יש לציין שהכל החל בירידה במישקל, כאבי גב חזקים וחוסר תיאבון, שכחה לסירוגין. בבדיקות מעבדה נימצאו תיפקודי כבד גבוהים, סוכר 130 .שאר הבדיקות דם בגדר הנורמה. יש לציין שאימי אינה נוטלת תרופות באופן קבוע , ופרט לממצאים הללו ועבר של למעלה מ30 שנה בה חלתה בסרטן השד שכללה כריתה כולל בלוטות ומעקב – הכל היה בסדר עד לאחרונה(כפי שהצגת). הסרטן בלבלב הוא בגוף הלבלב. קראתי המון חומר בנושא והבנתי שהפרוגנוזה אינה טובה, ובכל זאת מבקשת לשאול מה היית ממליץ לנו להמשך טיפול? האם נכון כירורגיה?האם נכון כימוטרפיה? האם נכון טיפול פאליאטיבי? מה היית ממליץ לנו? אנו רוצים את הכי טוב בשבילה ונאלמים דום. חיכינו המון זמן עד לסיטי ואחר כך עד לקבלת פיענוח. אנא יעץ לנו- בברכה יערה7

שלום וברכה. רציתי לדעת האם insulinoma neuroendocrine tumor of pancreas הוא ממאיר או שפיר? PNET,functional, grade 2 insulin-producung, 3.7in largest dimention, cofined to pancreas. up to 2mf/10hpp perineural and vascular invasion identified. תודה.

שלום רב גילו אצל אחותיבאמצע שנות הארבעים לחיה דלקת בלבלב, שלאחר מכן נאמר לה שזה גידול והיא החלה טיפולים כימותרפיים, שאלותי הן:א. האם המחלה הזו היא תורשתית ובעלת נטייה גנטית? ב. האם החולשה הפיזית ומערכת חיסון לקויה ואולי מתח תמידי שהיה לה ברבות השנים יכול להעיד כי הגוף ידע כבר להזהיר אותה לכך?, ג. האם ישנם תוספי תזונה מסויימים מנסיון שיכולים לעזור בחיזוק המערכת החיסונית, כמו עשב חיטה, ספירולינה ועוד? אשמח מאוד לתשובה איתי

שלום ד"ר ירום, אמי בת 63, ולצערנו פגשה את הסרטן בפעם השניה בחייה במרץ 2015 (פעם הראשונה הייתה לפני 8 שנים - סרטן השד), כיום יש לה סרטן לבלב עם גרורות לכבד, כליה, תריסריון ומעי. היא עברה קו ראשון של סבב טיפולים בכימותרפיה בשם Folfirinox שלא הוכיח יעילות. וכיום מטופלת בקו שני בכימותרפיה: Gemzar + Abraxane. תוצאות BRCA1 ו-BRCA2 שליליות. הסיטי האחרון מראה על עצירה כמעט מלאה של הסרטן לבלב ושל הגרורות למעט גרורה אחת בכבד אשר גדלה באופן משמעותי ל-1.1 ס"מ. בתשובת הסיטי האחרונה מציינים 5 גרורות בגדלים של 14מ"מ (סגמנט 4 תחתון) , 1.1 ס"מ (סגמנט 5 עליון) , 13 מ"מ (סגמנט 3 - גורם להרחבה של דרכי המרה בסגמנט 2-3), 12 מ"מ (סגמנט 8) , 9 מ"מ (סגמנט 2 עליון). לצערי לפני מספר ימים חלו לה כאבים עזים מאוד באמצע החזה התחתון, בטן תחתונה (בעיקר בצד ימין) ובאמצע הגב. היא הייתה מאושפזת מספר ימים לבדיקות בהם חשדו לאירוע לבבי, כיב קיבה (אולקוס) או חסימה בדרכי העיכול. היא ביצעה ERCP והבדיקה יצאה תקינה - כלומר לא מצאו שום חסימה. לא היו שינויים בא.ק.ג במשך מס' ימים. תוך כדי הבדיקה נאמר כי לא מצאו כיב קיבה כלשהו (אך היא עדיין לוקחת כדורים נגד אולקוס). היא ביצעה גם סיטי אשר הראה את אותן תוצאות בדומה לסיטי הקודם שבוצע חודש לפני כן. הכאבים עדיין ממשיכים אך לעיתים רחוקות יותר. כשיש לה כאבים היא לוקחת משככי כאבים חזקים להקלה. בבדיקות הדם יצאו מספר מדדים חריגים: Bilirubin -Blood, total 6.08 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 1.52) Bilirubin -Blood, direct 3.81 SGOT (AST) -Blood 289 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 658) SGPT (ALT) -Blood 129 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 229) LDH -Blood 314 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 644) Alkaline Phosphatase - Blood 1012 (בבדיקה של 5 ימים לפני כן - 452) נשמח לדעת מהי לדעתך הסיבה לשינויים במדדים ולכאבים העזים? ומהי דעתך לתרופה בשם סלקוקס אשר המליצו לנו לקחת יחד עם הכימותרפיה ליעל את הטיפול? האם יכול לפגוע? האם לדעתך יש טיפול אלטרנטיבי מומלץ? האם ניתן לנתח את הכבד בלבד ולהוציא גרורה אחת בלבד? תודה מראש גיא

לאמא בת 85 נמצא לאחר בדיקת ct תתמ בלבלב . מסה בקוטר עד 25 ממ בראש /זיז אונצינטלי של הלבלב . המסה היפודנסית ב NCCT. חוץ מזה מצבה מצויין ומרגישה טוב . אין לה שום תופעה או שינוי . הגיע לבית חולים בגלל בילירובין 2.42 שהתגלה בבדיקה שגרתית . הוחלט לא לבצע בדיקות נוספות ולא לנתח בגלל הגיל. שאלה: יכול להיות גם אפשרות שזה לא סרטן?

שלום, אבי חלה בסרטן ראש הלבלב לפני שנתיים וחצי בשלב 1 ועבר בהצלחה ניתוח וויפל ואחר כך טיפול בגמזר. לפני הניתח הסמן CA-19 היה 90 ואחרי סיום הטיפולים - 12 ברצף כל שבוע, ירד לנורמה. מאז היה בריא שנתיים. לפני חצי שנה הסמן התחיל לעלות וסביב ה 80 הופנינו על ידי האונקולוג לבצע PET CT. עליי לציין שאבי מרגיש מצויין. בבדיקה נמצא גדול חוזר במיטת הניתוח. הומלץ טיפול חוזר בגמזר. נאמר לנו שלא מנתחים יותר את הלבלב. בתחילת הטיפול הסמן היה על 900. היום אחרי 8 טיפולים הסמן ירד ל100. הרופא המטפל אומר שהגמזר יעילה ושימשיך את הטיפול עד שהסמן יירד ובמקביל יש לבצע בדיקת CT PET חוזרת. הרופא מתלבט לגבי הקרנות. מה דעתך? כמה נסיון יש היום בהקרנות לאזור הזה של הלבלב? תודה

בעלי אובחן כסובל מתהליך ציסטי בלבלב בעקבות CT בטן שנעשה לברור של קרישיות יתר בעקבות תסחיף ריאתי מאסיבי. הוא בן 49 עד לפני חודש בריא לחלוטין, עוסק בפעילות גופנית. הופנה לביצוע MRI בשאלה של תהליך ממאיר או שפיר בכל זאת. מה הסיכוי שתהליך שפיר יגרום לקרישיות יתר?

אמי בת 65, במהלך כשנה הייתה בברורים של כאבי בטן ותחושת חומציות תמידית בפה, בבדיקה אחרונה התגלה אצלה סרטן הלבלב(בגוף הלבלב). האם יש קשר בין חומציות שהרגישה לסרטן הלבלב? הייתה מועמדת לניתוח, אך לא נותחה, בעקבות גילוי גרורות. כעת החלה בקבלת כמותרפיה, פעם בשבועיים למשך 3 ימים. לדבריהם של הרופאים כעבור 3 חודשים אמורה לעשות CT ויחליטו לגבי המשך טיפול. מה המטרה של ה-CT? הרי לא ב-MRI, ולא ב-CT, לא ראו גרורות? מה דעתך על הטיפול הכימי? מה עוד יכול לעזור לאמי? טיפול אלטרנטיבי?תוספי מזון? פטריות סיניות? אשמח לכל עזרה אפשרית!!!

תשאירי מייל ואנסה לעזור. ישנה מטופלת בצפון שחייה מספר שנים עם סרטן לבלב. מטופלת רק בצמחי מרפא.

אנא פרטים

בס'ד יש לי היסטוריה משפחתית קרבה ראשונה של סרטן לבלב. בביקורי האחרון בארה'ב נערכה לי בדיקת a.m.a.s זו בדיקה לא ידועה שבודקת המצאות חלבון מליגנין בגוף. הרופא המרכז את פעילות המעבדה בארץ מנוע עי' משרד הבריאות מלעסוק ברפואה!!!!! אי לכך אבקש התיחסותך לבדיקה. למעבדה קוראים oncolab והיא בבוסטון אתר המעבדה oncolabinc.com

שלום הנני מסיים בשבוע הבא 18 טיפולי כימו גמזר שהחלו בדצמבר 2013 והנני מרגיש מצוין , זאת לאחר שחליתי בסרטן ראש הלבלב ועברתי ניתוח וויפל באוקטובר 2013 (הסרטן היה בדרגה 1 ללא גרורות ובלוטות הלימפה היו נקיות), אושפזתי לראשונה באוקטובר 2012 עם צהבת בעקבות היצרות בתעלת כיס המרה ליד הפפילה, עברתי פעולות ERCP מרובות כולל החדרת סטנטים ולקיחת ביופסיות, בדיקות אולטרה סאונד, CT, MRI , CEA, CA19-9 ולא נמצא גידול סרטני והחשד היה להצטלקות התעלה בעקבות מעבר אבנים , עברתי כריתת כיס מרה בסוף פברואר 2013 , באחת מפעולות ה ERCP המרובות , בינואר 2013 , הוחלט ע"י הרופאים לנפח בלון להרחבה , באזור ההיצרות , פעולה זו גרמה לפגיעה פנימית מסיבית בכלי דם והובהלתי לאנגיוגרפיה דחופה שהצליחה אך במהלכה במשך כשעתיים קיבלתי עשרות צילומי רנטגן באיזור הפפילה, הלבלב והתריסריון, לשאלתי, 1. האם יתכן שבגלל שהסרטן דרגה 1 בראש הלבלב התגלה רק כ 8 חודשים אח"כ- באוגוסט 2013, בביופסיה נוספת שנעשתה לי - הוא כתוצאה מההקרנות הרבות שעברתי ? 2.האם כדאי עכשיו בסיום הטיפול הכימי, לעבור בדיקת PET CT או מומלץ MRI בגלל הקרינות המסוכנות שספגתי בשנה וחצי האחרונות ? כמו כן ברצוני לציין כי , באשפוזי הראשון לפני כשנה וחצי גילו שיש לי לוקמיה CML ואני מטופל בהצלחה ב "גליבק" , תודה רבה,

תודה על התשובה המהירה, עליי לציין רק שריבוי הצילומים והבדיקות שנעשו בחודשים אוקטובר 2012 ועד ינואר 2013 , לא נתן לרופאים אבחון מוקדם שאפשר ניתוח אלא רק אחרי ביופסיה נוספת שנעשתה כ 8 חודשים ( ביולי -אוגוסט 2013 ) הרבה אחרי ריבוי הבדיקות והצילומים והאנגיוגרפיה , ורק אז התגלה גידול קטן דרגה אחת שיצא מראש הלבלב, לפני זה הכל היה תקין וההשערות היו של הצטלקות וחסימה בצינור כיס המרה בעקבות אבנים שעברו מכיס המרה,

שלום ד"ר נירית, קרובת משפחה בת 80 נשלחה לבדיקת US בעקבות כאבי בטן. בבדיקה התגלה גוש בלבלב, לכן נשלחה לבדיקת CT. הפיענוח של בדיקת ה-CT בלינק: http://i61.tinypic.com/2qk5s2c.png האם מדובר בסרטן לבלב? אם כן, האם תוצאות הבדיקה + גיל המטופלת מאפשרים ניתוח? תודה רבה.

שלום רב, רציתי לדעת אם יש קשר בין סרטן הלבלב לסרטן השד. אני בת 28. סבתי (מצד אבי) חלתה בסרטן הלבלב לקראת גיל 70. אחותי (בתו של אבי, אך לא של אמי) חלתה בסרטן השד בגיל 30. האם יש קשר בין שני המקרים? האם יכול לרמז על עניין גנטי? או שהם בכלל לא קשורים...? תודה רבה חן

שלום דוקטור האם זה אכן צירוף מקרים ש-5 רופאים מאותו בניין בשיבא חלו בסרטן הלבלב ? איכשהו קשה להאמין , מה יכולות להיות הסיבות לכך ? קרינה מאיזשהו מכשור באחת המחלקות ? אשמח לתשובתך המלומדת אלונה

http://www.clarku.edu/mtafund/prodlib/jsi/Pancreatic_Cancer_and_Exposure_to_Ionizing_Radiation.pdf

חולי סרטן בידיים בעייתיות. 11.11.2012 זה הכי טבעי שאדם, עם בעיה משפטית יפנה לעורך דין. הסוד הקטן הוא שלרוב (לא תמיד), ככל שעורך הדין יקר יותר, הוא עשוי להיות טוב יותר לעניינו של המיוצג על ידו. כך גם כשיש בעיה עם המנוע של המכונית. מכונאי יקר עשוי להיות טוב יותר וזול בטווח הארוך. אימי זכרונה לברכה, אמרה לילדיה, כמו בטח אמרו עוד אלפי אימהות ליוצאי בטנן, כי אנשים היותר עניים חייבים לקנות את הדברים היותר יקרים. אז מה עשה איש שמסר לו הרופא כי יש בידו תשובה מהמכון הפתולוגי עם אבחון של סרטן? הוא מחפש פרופסור כדי להבטיח לעצמו עוד טיפת חיים, כי האונקולוג מטבעו, אפילו שאין לו קשר ישיר לקברן, מאומן בלהבטיח לבעל הסרטן כך וכך חודשי חיים, וזהו. אין לאונקולוג חיוך ובשורה טובה. אין לו אפילו פס ורוד בזגוגית משקפיו. אפילו אין לו פס לבן, כמו במעבר חציה. מול עיני האונקולוג יש רק פסים שחורים. כי למען האמת, בעקבות הטיפול האונקולוגי, רוב המסכנים באמת נקברים, בטרם עת. אלא שבעת שקצב האונקולוג מה שקצב, ולאונקולוג יש ניסיון אדיר, כי המון חולים שלו מתו בעקבות הטיפול שלו ואיש לא פנה לבית משפט בתביעת רשלנות, כל בעלי הסרטן עדיין אינם יודעים כי יש תוואי חדש, מקביל לכביש 6 החדש, המוגדר כאונקולוגיה חדשה, שאין בה אפילו אמפולת סמי מוות או קרן מקרני המוות. בתוואי של האונקולוגיה החדשה החולה עצמו פעיל ולא סביל, כמו באונקולוגיה הישנה. שם הוא היה נייח, כמו בטטה, קיבל כימותראפיה או הקרנה בלי שנדרש ממנו דבר. לא שינוי אורח חיים. לא שינוי תזונה. לא תוספים אבל מה שחשוב היה לי לכתוב בהגיג של היום, זה משהו שממש מרגיז אותי. אין בדברים שייכתבו שום הברקה, שום חידוש. הכול ידוע. כל חולי סרטן סובלים מויטמין D נמוך עד מפחיד ומדאיג. כולם יודעים שכשוויטמין D נמוך, הסרטן אגרסיבי יותר, כי וויטמין D נמוך פירושו מערכת החיסון על הפנים. ציינו באוזני שם של אונקולוג אחד בבית חולים אחד בישראל שפעם אחת שלח בדיקת וויטמין D לחולה סרטן, ולאחר מכן דאג להעמיס עליו 20,000 יחידות ויטמין D ליום, עד שהרמה תרקיע ותשפר את תפקוד מערכת החיסון העלובה, שבשל עליבותה, אולי כי נעלבה, היא שאיפשרה לתא סרטני אומלל לצמוח ולפרוח. אני ממתין לשמו של אותו אונקולוג. אני בחיים לא שמעתי על אחד כזה. הפתיעו אותי, עדכנו אותי, בבקשה. כול חולה אונקולוגי במחלקה אונקולוגית, השוהה 3 ימים בבית החולים, ויטמין C שלו על הקרשים. זה ידוע. הראו לי רופא אונקולוג אחד בבית חולים כלשהו שדרש לבצע את הבדיקה??? למען האמת, הוא לא יכול לבקש, כי בדיקה זו נמחקה מרשימת הבדיקות השכיחות והנדירות. אפילו אמפולה של ויטמין C, שהיתה בזמן הלימודים שלי בכל מחלקה בהדסה, לא תמצא בשום בית מרקחת בשום בית חולים בארץ הקודש. גג תמצאו אותה אצל ד``ר יוסף דיין, בתל אביב, העוסק ברפואה הנכונה ולא ברפואה האלטרנטיבית היא הרפואה הקונבנציונלית.. כך שאם יש למי ממכריכם סרטן, הזכירו לו ויטמין C. הוא זקוק להרבה. הרבה. לווריד או לפה. (אגב. ביחידות לטיפול נמרץ המצב חמור פי מיליון. שם חסר ויטמין C הוא נוראי. ואיש לא יודע. אם היו נותנים קבוע, שלוש פעמים ביום, אמפולה של 50 גרם ליום, לכל השוהה שם, התמותה ביחידות אלו הייתה צונחת בעשרות אחוזים והמטופלים היו שבים למחלקת האם תוך מחצית הזמן. לא בא לבכות על כל גוויה המוצאת משם, ביום ובלילה, בואכה המקרר הסופי?) על חסר המגנזיום וחסר היוד אכתוב פעם אחרת, למה הלב כואב. כל המידע ישנו. כאילו הרופאים בכלל והאונקולוגים בפרט, שונאים שהאנשים שבטיפולם, חס וחלילה, לא ימותו.

דר' נירית ירום היקרה דבריך מעידים על רגישות, מקצוענות, ידע רפואי נרחב, ויכולת ליישם את הידע הרפואי תוך אנושיות- אין חשוב מכך ובאונקולוגיה בפרט. טוב לדעת שיש אונקולוגים כמוך שיטפלו בנו ובמטופלינו במקרה הצורך. חזקי ואמצי.

ראשית, תתחדשו על הפורום, והרבה הצלחה ובריאות לכולם. אני מבקשת לשאול, אני בת 73 ידוע מזה שנה על ציסטות לאורך כל הלבלב, בבדיקות MRI שנערכו (בהשוואה לקודמות) ללא הבדל משמעותי. האם זה יכול להיות ממאיר? מה ניתן לעשות ? האם יש קשר בין ציסטות בלבלב לסכרת שממנה אני סובלת יותר מ 10 שנים ? תודה על עזרתך ובשורות טובות לכולם נעמה