בת 42 ולא רוצה מין

שלום, הציעו לי לשאול כאן בפורום. יש לי בעיה שרוב חיי לא הזיז לי הנושא של זוגיות ולא רציתי בכך. הייתי עולם ומלואו ולא הרגשתי בדידות. ברור שככל שהגיל עולה אז מרגישים את הבדידות ורוצים בן זוג. יש לציין שגדלתי בבית קשה של זוגיות והליכי גירושין של 20 שנה בין הוריי שנגמרו רק בחלוקת רכוש. מעבר לזה לא גדלתי בבית נורמאלי ונראה שזה חלק נכבד מ החוסר רצון ולחץ לחפש בן זוג. אישית כנראה הייתי מאוד מושכת תמיד היו לי הרבה מחזרים אבל שוב לא כל כך חיפשתי רק אחרי צבאשבו הייתי בבסיס רק של גברים השתנתה הדעה שלי לגבי בחורים אבל אז יצאתי לעולם הגדול. כל מי שהתחיל איתי זה ברחוב או כשהייתי יוצאת ואני מודה שיש לי ביטחון עצמי נמוךאני לא אוהבת את עצמי ואת המראה שלי לא מחוברת למיניות שלי זה התחיל מזה שהייתי מאוד רזה בתת משקקל ושידרו לי ששזה לא נערי נשי וכן שטוחת חזה לגמריי מה שהוריד לי את הביטחון כי שוב כל חיי אני עוברת ביקורת על הגוף מה שגרם למודעות יתר לפרפקציוניזם וגרם לי לסבל רב לא מסוגלת שיגעו בי כל מגע קל מקפיץ אותי אני גם הייתי ביישנית. מצד שני, תמיד בחורים התחילו איתי דווקא בגלל הגוף שנחשב יפה בעיניהם אני זוכרת שבגילאי 16-15 בכלל היו אומרים לי שאני יכולה להיות דוגמנית וגם מוכרים בחנות בגדים אמרו את זה לאמא ובעצם יש פה דיסוננס בין מה שאומרים לי מצד אחד ומצד שני. משום מה חבר ישר נתפס אצלי בנעוריי כמין או כל הקטע של הביישנות בגלל החזה מנע ממני יצירת קשר. מעבר לזה ששום בחור לא נראה לי ברמה האישית או במשיכה המינית. בגילאי ה-20 שלי כבר רציתי חבר אבל למטרת חתונה ושוב הייתי בררנית יוצאת שתי יציאות וזהו כי אני לא רואה בהם כאופציה הבעיה היותר גדולה היא שאני מוטרדת מינית הערות מלל ברחוב הערות סקסיטיות וכל דייט ראשון שלי ישר מתחיל בהתנפלות עליי. אפילו היום בגילי נפגשתי עם גבר מהעבר שלי לא היה ברור שזה דייט וישר במפגש עוד לא התיישבתי ניסה לנשק אותי בשפתיים וזזתי והעיר לי על החזה שהוא קטן.. איכשהו חתכתי את המפגש כי נלחצתי ולא אהבתי את הסיטואציה. אני לא מבינה למה בחורים לא עדינים איתי בעצם לא זכיתי אף פעם ליחס אוהב תמיד מרגישה שרוצים את הגוף שלי ואח"כ אני לא מעניינת. תמיד מרגישה שיוותרו עליי ושלא אמצא זוגיות טובה לכן גם נמנעתי מקשרים הן בפן הרגשי כי קשה לי עם פרידה והן בפן הגופני שמאוד קשה לי עם ההתנהגות הזו. אפילו מעליב אותי שהיו אומרים לי שני סקסית ובכלל כל נושא החיצוניות. אני גם לא נהנית בחברתם של הבחורים בדייט כלומר, לא היה לי דייט שאני נהנית או מתרשמת מהבחור וגם זה מתסכל אותי. כך נוצר מצב של הימנעות. כיום ואפילו בגילאי ה-320 שלי אין את הכח בעצמי לחפש זוגיות באתרי הכרויות וכו' אז בכלל אין סיכוי שאמצא ואגב אני גם לא מאמינה בזה וןמאוד מפחדת להיפגש עם זר כי שוב המעגל הזה שיגעו בי מלחיץ אותי. ברצוני לציין שאני סולידית מתלבשת בד"כ גינס וחולצה לא חשופה או משהו ותמיד משכתי תשומת לב אבהל אני לא שולטת ביחס המגעיל שלהם. מה אפשר לעשות? לא כתבתי, אבל משיטוט בפורומים הבנתי שהרבה ילדות נערות מאוננות רוצות לקיים יחסים ואני כל חיי רגועה ושוב אם מישהו כבר נוגע בי בתחילת דייט אני מרגישה גועל אליו כי לא מושך אותי ואז ישר חותכת כי מה יהיה במפגש הבא. התחלתי לחשוב שאני א- מינית. הייתכן?

אני מודה לך על התשובה. לגבי דימוי עצמי, מאז שהייתי קטנה אמרו לי שיש לי חוסר ביטחון עצמי ולא הבנתי מה זה. אבל זה בא מהבית היום אני יודעת את זה זה לא רק היחס בין ההורים יש עוד דברים. לגבי דימוי גופני אני יודעת שהוא נמוך וגם החברה שידרה לי שגופי לא בסדר. אבל מה שמוזר לי... זה שיש בנות מאוננות או רוצות לשכב ואף פעם לא היה לי את הקטע הזה. להפך אני תמיד נמנעת ממגע ושוב אנחנו מדברים על דייטים ראשונים. משום מה שניסיתי לברר אצל חברותיי הכל היה באיטיות ובעדינות. למשל הייתה לי חברה שבגיל 19-20 היה לה חבר בן 30 ושנה הוא חיכה לה והיא הייתה ישנה אצלו ויש עוד כאלו.. אצלי מהרגע הראשון ישר מנסים לגעת במהלך הדייט הראשון וללא קשר למידת הקרבה או שכל ההתקרבות חיזור איך שלא תקראי לזה מאוד סקססיטית. הדייט האחרון שהיה לי , דווקא לאחרונה רק התיישבנו וניסה לנשק. את הבחורים אני לא מכירה מהכירות מוקדמת. כלומר זה לא משהו שנרקם מחברות בבי"ס לימודים צבא.. אלא מיציאות ואני לא יצאתי הרבה וגם ברחוב היו תמיד הערות בוטות או ניסיון להתחיל לא בצורה נעימה. זה מה שאטם אותי לגמרי מלנסות לא ברור לי מה הם רוצים? זה לא נכון שאני לא משדרת רצון לקשר עם בחור שאני יוצאת איתו. זה פשוט לא הגיוני שעל ההתחלה ככה מתייחסים אליי. כל פעם שניסיתי אחרי ששכחתי מאיך הם מתייחסים אליי זה אותו סיפור אז הפסקתי לצאת כי זה לא נעים לי . נהיה גם הלופ של הבתולה ויש כאלו שהרגישו את זה והתאדו וזה היה בגילאי 25 שלי..אגב היה עליי לחץ מאוד גדול בזמנו זה היה בסדר להיות בתולה בצבא וכל חברותיי היו כך אבל כבר בבסיס שבו שירתתי היו שאלות דווקא אליי בנושא מצד החיילים. אני מודה לך ומסכימה אם מה שכתבת אבל לא מבינה למה מתייחסים אליי כך גברים זה חייב להיות משהו שאני משדרת ואולי זה מהחוסר ביטחון כפי שכתבת אז הם מנסים? מרשים לעצמם? אבל זה מעליב. וכנראה שיש לי את החוסר בלתת אמון על ההתחלה כי הריי ש את הקטע שלא מבינים אם מתחילים מתוך רצון לקשר או שזה אחד שמחפש סטוץ ומתחיל איתי בגלל המראה. את חושבת שזה מצריך טיפול מיני אצל סקסולוג או פסיכולוג? תודה רבה.