איך מתמודדים עם הומופוביה ובידוד חברתי?

שלום לירית, אני ממש מתנצלת על העיכוב בתשובתי אליך. אני מאד מעריכה אותך על כך ששאלת שאלה כה חשובה וסבוכה בחיי החברה הישראלית כיום. עצוב לדעת, שלמרות ההתקדמות וההתפתחות בארצנו, עדיין יש אזורים של אפליה לגבי אוכלוסיות שונות מהמקובל והרגיל. אין לכך, כמובן כל הצדקה ובאמת מדובר בבעיה חברתית ולמעשה, פסיכו- חברתית , היות שהאפליה מקורה בפחד ואפילו חרדה מן השונה והאחר. עוד יותר מצער שגם המערכות נותנות השירותים , כפי שציינתם (בנקים קופות חולים וכיו"ב) נגועות בנגע זה של דחיית השונה, במקום לסייע ולעזור בפתרון בעיות שמתעוררות. דווקא אוכלוסיות אלה זקוקות לסיוע מיוחד או לפחות ליחס תומך ועוזר. מנסיוני רב השנים, בהכירי אנשים מקהילת הלהט"בים, רבים מהם עוזבים מקומות מגורים הרחוקים ממרכז הארץ. בדיוק כפי שציינת ומאותן הסיבות. רבים רבים עוברים למרכז. שם הם זוכים לקבלה ותחושת שוויון. גם המערכות במרכז מאורגנות יותר לסייע לאנשים אלה, הזכאים לכל יחס חיובי כלכל אדם אחר. אני מבינה, לירית שאתם ובת זוגך נתקלת בקשיים,מיותרים ולא צודקים. עולה השאלה: איך לשנות זאת ואיך להגיע לקבלת יחס חיובי הן מהחיים מסביבכן והן מן המערכות. כמובן, שהתשובה היא ברורה: באמצעות שינוי עמדות של הקהילה שבתוכה אתן חיות. אך זהו תהליך ארוך וניתן לקצרו על ידי התערבויות של הנהגת הקהילה ודמויות מקובלות ומוערכות בה. לכן, הייתי מציעה לכן לא לוותר ולא להתבייש ולפנות בלי היסוס לראשי הקהילה, אם זה לראש עיר או מועצה ואם לגורמי חינוך ורווחה במקום. חשוב להביא את הבעיה בפניו ולרתום אותו ואת האחרים לחשוב יחד איך להביא שינוי בשני מישורים מכריעים: שינוי עמדות הקהילה על ידי הסברה, הרצאות, שיחות ודיונים בנושא שיוויון וקבלת השונה וכיו"ב. ובמקביל, להביא את הגורמים הנ"ל להתערב בהתעורר קיפוח והעדר שירות ראוי,- לטובתכם, כפי שאכן מגיע לכן ולאחרים במצבכן. לפנייה כזו נדרש כמובן, ביטחון ועמדה אסרטיבית -העומדת בנחישות ותקיפות על דרישותיה- מצידכן. אין זה קל ואין זה פשוט. אולי יכול לעזור אם מספר אנשים במצבכן יתארגנו ותתכננו כיצד לפנות ולעורר את השינוי. בנסוף, חשוב ביותר גם לפנות לראשי הקהילה /האגודה הלהט"בית ולבקש עזרה בארגון הפניות שלכם לראשי הקהילה. קשה לי לראות שינוי כלשהו, מבלי שיעשה תהליך כזה. אשמח לשמוע מכן מה אתן יכולות ומתכננות לעשות. מקווה שבהמשך אוכל גם לעזור לכן אם תמשיכו בתהליך. אני מאמינה שעם אמונה פנימית שאכן, אין מקום ליחס שאתן מקבלות ולחוסר הפרגון והתמיכה, -תמצאו את הדרך להביא לשינוי כלשהו. בהצלחה רבה, ד"ר דליה גלבוע