להשלים עם העבר שלי
דיון מתוך פורום ייעוץ פסיכולוגי ללסביות ולטראנסג'נדרים
שלום ד"ר דליה ושנה טובה אשמח לקבל מענה כלשהו לגביי מה שארשום פה. אני קרובה לגיל 30 כבר.( מי היה מאמין). אם להיות כנה למרות שקשה לי לדבר על זה. אדבר מזה שאני זוכרת את עצמי כמעט לאורך חיי הייתי קרובה מאד לאבא, לאמא הרבה פחות, אצל אבא היה יותר נוח להיות כי אמא קצת יותר קשה ולא היינו מסתדרות כלל. לאורך השנים הרגשתי כמו טום בוי, מצד אחד, מצד אחר הרגשתי מאד את הנשיות שלי, בתקופת התיכון במיוחד הייתי מפתחת אהבת נפש אפשר לקרוא לזה עם חברות מסויימות שהן היו כלל עולמי, הייתי איפשהו מחפשת את עצמי, הייתי אפילו מנסה להכיר בנות באתרים למטרת קשר נפדי כלשהו שכנראה היה ומאד חסר מול אמא. הייתי מסתובבת עם הומואים ולסביות והייתי כזו מאד ליברלית שזורמת עם הזרם של כולם, לא הייתה לי דעה משל עצמי בכלל זה בתקופת גיל 18-24 כזה, שבתקופה הזו גם עברתי דיכאון של שנתיים קשות מאד ואף ניסיון התאבדות עקב מחשבות טורדניות על מוות שאז לא אובחנו כאוסידי, והיום אני כן מאובחנת. חשוב לציין שגברים תמיד היו בסביבתי, הייתי יוצאת לדייטים, נדלקת ונמשכת לגברים, אבל אצל בנות הייתי מוצאת אמפתיה להשלים משהו שחסר. היום אני במקום אחר לגמריי, יש לי בן זוג כבר 4 שנים ואני מאוה בת ואוהבת אותו וטוב לנו יחד, אנחנו חיים יחד כבר כמה שנים ודברים על מיסוד הזוגיות. אני רושמת פה כי אולי תוכלי אישהו לסייע לי. כשהייתי בעברי מתנשקת לפעמים עם בנות כשחיפשתי את עצמי זה לא הגעיל אותי ואף היה לי טוב אפשר לומר, יצא מצב שבחורה אחת לסבית שלא הייתה עוזבת אותי הגעתי איתה למצב שהיא עשתה לי נעים למטה(סליחה על הישירות), מפה הבנתי שזו לא אני וזה אף דחה אותי! אבל עדיין הייתי יכולה להתחבר ברמה נפשית עמוקה לחברות שלי אני מדברת עד גיל 24 בערך. אני אישה לכל דבר, לא מרגישה לסבית או טרנסית סטרייטית עם בעיה כלשהי שמלווה אותי שנים שקשה להסביר את זה לאדם אחר לפעמים. הליך ההתפתחות שלי בתור נערה היה יחסית מאד מהיר, כבר בגיל 9 קיבלתי מחזור לצורך העניין. אני מרגישה מאד נשית ומאד מתחברת לנשיות שלי, מקיימת יחסי מין תקינים עם בן הזוג., אבל ישנם פעמים במיוחד שהתקף האוסידי שלי פורץ שהוא קשור בנטיה מינית בין היתר. שמשהו בי בגופי בתחושה שלי שמתלווה עם השנים, מין חוסר הזדהות מלא כאישה. כלומר יכול להיות משהו כזה שאולי לא חווית זהות מלאה מול אמא לא עם אבא אז איכשהו התהפכו מעט היוצרות? שלפעמים משהו איזה חלק קטן ככ מרגיש משהו כגברי? אשמח למענה:) תודה
שלום רב קרן, את מתארת עבר עם הרבה התלבטויות וחיפושי דרך.ניתן לומר שעברת את תקופת ההתבגרות שלך עם הרבה אי ביטחון בזהותך המינית. לכן, גם חיפשת התנסויות שונות עם בנות, מתוך כוונה למצוא מה הכי נכון לך, לפי זהותך שלך. אך, אפשר לומר קרן, שלא הלכת לאיבוד בחיפוש שלך, שכן בבסיס ידעת שאת בת ואישה בהמשך.אין ספק שהיום את בטוחה בזה ומרוצה מקשר זוגי עם גבר, שכפי הנראה מלווה בהרבה אהבה וחום. יחד עם כך, בהחלט ניתן להבין מאיפה באה שאלתך על העבר. התשובה לכך אינה מסובכת, במיוחד אם תזכרי שגיל ההתבגרות, שכיום התארך ונמשך עד אמצע שנות העשרים, הוא בדיוק הגיל שבו אנו מגבשים את זהותנו בכללותה. הזהות שלנו מורכבת מהרבה גורמים, שכן יש לנו זהות גברית או נשית (וכיום מדברים על עוד אפשרויות של צירופים בין השניים), זהות הורית, זהות כבן או בת זוג, זהות מקצועית, זהות לאומית ועוד ועוד. בגיל ההתבגרות מתבצע הגיבוש של המכלול של המרכיבים למה שאנחנו נהיה בבגרותנו.מאד עוזר לנו לגבש את הזהות כאשר הקשר המשפחתי הוא טוב, ברור ולא מבלבל והקשר עם כל אחד מן ההורים גם כן מאפשר הזדהות וקרבה רגשית. ברור שלא תמיד זה כך ולעיתים דמויות הוריות מסוימות מקשות על הזדהות עימן. בדרך כלל, זה בא מתוך הקשיים של אותו הורה עם זהותו שלו ובכלל עם עצמו. נראה, שזה גם היקשה עליך בתקופת ההתבגרות והקשר הבלתי מספק עם אמא יצר אי ביטחון בעצמך כבת וכאישה צעירה, עד כדי כך שחיפשת את דרכך מתוך התנסויות שונות. יחד עם כך, בסופו של דבר עברת את התהליך והינך אישה לכל דבר, כך שהחלק הזה, שהוא כל-כך חשוב בחיינו, תקין בהחלט אצלך. הצטערתי לדעת שיש לך בעיות של OCD שעולות ומפריעות לך לבריאות תקינה ותפקוד טוב.אך אני מאד מקווה שאת מטופלת עקב כך, אצל מומחים בעלי ניסיון בתחום. עדיף לטפל בבעיה זו בשלב מוקדם ככל שניתן בחיים ובהחלט יש היום שיטות טיפול מאד יעילות, לעיתים בשילוב עם טיפול תרופתי. יש לזכור שבמקרים של OCD חשוב מאד הטיפול הפסיכולוגי והמשולב עם תרופות. טיפול תרופתי לבדו אינו מספיק יעיל. אנא, פני לטיפול משולב ביחידת בריאות נפש הקרובה אליך. בחהלט מגיע לך טיפול שיקל על חייך. אני מאחלת לך כל טוב וגמר חתימה טובה מד"ר דליה גלבוע
מה שנורא מציק לי ועד היום מדי פעם שזה קופץ לי לראש ואני נתקעת במחשבה. שאם בעבר התנסיתי וזה היה מסקרן ומושך אפילו פחות מבחינה מינית. אז זה אומר שאני כן לסבית או עם משיכה לנשים. ואז אני אומרת אבל את בזוגיות עם גבר וטוב לך ואת רוצה להתמסד זה כאילו מלחמה עם כצמי להניח למחשבות. ביום יום אני לא מחפשת או רוצה להיות עם נשים. אך כשהמחשבות מתחילות שה לא נגמר. חשוב לציין שאני בטיפולcbt. הכוונה היא עם בילדות ובהיותי נערה הייתי מחפשת את עצמי ורואה את עצמי נמשכת ברמה רגשית או משיכה כלשהי יכול להיות כי זה היה עקב בעיות ורצון להשלים משהו? יכול להיות שבנות מתנסות מסתקרנות ובסוף נמצאות עם גבר?
מנהל פורום ייעוץ פסיכולוגי ללסביות ולטראנסג'נדרים
