:(.........................................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הרבה תובנות.. אני מבינה שאני ה" נורמאלית" בכל זה היחידה שמחנכת את ילדיי אחרת....לא ממשיכה כמו בבית הוריי.......ובכל זאת עצוב לי.....
לקריאה נוספת והעמקה
את אכן נורמלית מה שעברת ואיפה שחיית לא בטוח ...חיבוק
מבינה אותך...לפעמים אנחנו מסתכלות על דרך,על השינוי שעשינו גאים בעצמינו ומלאי הערכה ועדיין כואבים כל כך ופצועים כל כך...אולי אנחנו פשוט לחנך את הילדה הפנימית שלנו בדכם של ההורים שלנו...לא יודעת מה הפתרון.לי עוזר לתת לה לצייר ולדבר ולמטפלת שלי לאהוב אותה. שולחת לך חיבוק, חלום
רוצה לתת לך חיבוק, נשמע שקשה לך...
הי מיכל יקרה, את יודעת, בעיניי, זה קצת כמו לצאת בשאלה. ואת אמיצה וראויה לתשבוחות. מדבר אלייך? ובפרידות יש עצב... שלך, סוריקטה