חגים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, כמה התקופה הזו קשה לי. פסח זה חג מאד משפחתי. מזכיר לי תמיד את החוסר, את האין. המשפחה שלי ויתרה עלי. היחיד שלא מוותר עלי הוא אבא... למרבה האירוניה (והגועל...). עד מתי אסתובב לי בעולם ואחפש דמות אבהית טובה? מתי הבור הזה יתמלא? אני מתגעגעת לאבא שלי!!!!! כמהה להיות ילדה של... ולא רק אימא של.... ורעייה של... הילדה הקטנה שבתוכי בועטת. ואני בת 31. אימא בעצמי. כמה מעוררת רחמים אני. נטע.
הי נטע, אכן, יש בחגים גם הרבה תוגה, מטבע הדברים. באשר לביקורת ולשנאה העצמיים שלך - אני רק מקווה שתוכלי לחמול קצת יותר על עצמך. את מאוד קשה אתך. אודי