האם כל הפסיכו' עסוקים עכשיו???.

אוף...ככה זה נראה כולם עסוקים, שאין זמן אליי, גם לי אין זמן לעצמי....רק לאחרים :( מכירים את זה? ולשאלתי האם לעולם לא אלמד לווסת רגשות? ויסות רגשי אפשר ללמוד בטיפול??? ככה חשבתי...אבל לא יודעת כבר....נראה שלעולם אצטרך אותה, אותך גם אודי...הרבה באים שואלים רק שאלה נשארים תקופה אפילו והולכים בסוף...ואני נשארת...פה ואצלה, בעיקר בגלל הרגשות שעדיין לבדי נראים כמו הר....אז איך אלמד לווסת רגשות? לא לקחת כל דבר ללב? לא לבכות יותר מדיי, לא לשגע אותה......וגם אותך...סליחה, היא בקשה שיותר לא אתנצל כשאני מסמסת לה כשקשה (שאנסה לתרגל) כי מספיק קשה גם ככה......... :( אוףףףףף

הי מיכל, נראה לי שהטיפול לימדני לעשות כן. מאמינה שזה כנראה אפשרי גם עבור אחרים. מה שאני אומרת הוא שלעתים התגובה האוטומטית הרגשית עשויה להיות קיצונית למדי, אבל הטיפול מלמד איך להרפא מהר יותר מהמצב ולא להיסחף לבלבול או פירוק (כשם שכל אדם בריא עושה, כך להבנתי); כמו-כן, איך באופן כללי להיות במצב חרדתי מופחת, לחץ מופחת, ואז גם התגובות הרגשיות עוצמתיות פחות, או פחות עולות לרמת החווויה. אישית אני מאמינה בפגישות פגישות, לפחות הכי מתאים עבורי. חזק לאין שיעור לעומת התכתבויות, שלדעתי, עשוי להיות בהן גם אלמנט מחבל. תלוי, אבל, איך משתמשים. ואני, אני רוצה טיפול כל החיים. אז מה... ואודי יקר - סקרנית לדעת במה אתה עסוק, אם תרצה לשתף. שלך, שלכם, סוריקטה

אוף כנראה שגם אני רוצה לכל החיים....וזה לא אז מה...וכן גם אני מאמינה בפגישות אחרת לא הייתי ממשיכה בהן...