להפסיק

החלטתי להפסיק את הטיפול. כבר כמעט שנתיים אני נאחזת בשגרת הטיפול ובדמותו ונגמר לי הכח להאחז. אני רוצה להרפות. מעבר לתהום הנטישה אני מרגישה שאני מתחזקת. האיש הזה היה קרוב אלי כל כך וגם זר מוחלט שדיבר בשפה שלא יכולתי להבין. גם אתה כתבת שהרגשת את המבוי הסתום.אני לא מצליחה לייצר שינוי או תנועה. אני מודעת לכך ואיני יכולה לעשות דבר. מצטערת. גם כאן אני נשמעת אותו הדבר.

הי שירה שירה, את יודעת, אתמול רשמתי הודעה שונה מזאת שהחלטתי לשלוח, אך נראה היה לי שהייתה ארוכה מידי, וחיפשתי משהו תמציתי יותר. וגם שמתרכז בי. בהודעתי הייתה פנייה אלייך, ואל בנות נוספות - גלי, במבי, חנה, אביב, ינשוף, הילה. מצטטת מה שכתבתי לך אתמול בבוקר: *** שירה, כתבת על השקעה גדולה לתחושתך בטיפול ופירות שעדיין לא רואים דיים. כך הבנתי. לי, בתחילת הדרך היה נדמה (באופן שגוי מסתבר בדיעבד) שאגיע הרבה יותר רחוק, תוך פרק זמן קצר בהרבה. המציאות הראתה שהזמן היה ארוך פי מונים רבים משדמיינתי, המקום אליו הגעתי היה הרבה יותר צנוע, הדמיונות היו לא הכי ריאליים מסתבר, וההשקעה הייתה מעל למה שיכולתי להעלות על הדעת. *** ואוסיף מחשבות המשך של עכשיו - כבר שמעתי רבות בפורומים על הכרזות נחרצות ובלתי מתפשרות על סיום טיפול, גם על היתלות, למשל, בנושא הכלכלי. ואני מכירה זאת מעצמי. ואיך נאמר “כסף הוא לא רק כסף”. כן, השקעה רבת משמעויות. אנא, שירה יקרה, ניתן, להרגשתי לעשות כאן פניית פרסה. לשוב לאותו צומת ולנסות לא ליישם, כי אם לדבר. וזה בסדר להיות לפעמים ואפילו לפרקי זמן לא קצרים במבוי סתום, לדעת שאת שם, זה המצב כרגע, ואנחנו, אנחנו יכולים להחזיק תקווה עתידית לשינוי, ואפילו חלקי (כמה עצוב) בלבד. שלך, תומכת, סוריקטה

דברי איתו אולי תחליטו יחד על הפסקה ..אל תעזבי ככה סגרי טיפול שתוכלי לחזור...ובכל זאת מקווה שתתני לעצמך מקום וריפוי כי מגיע לך ..ושנתיים עבדת על קשר שהוא משמעותי לך ...איתך כאן