אודי יקר

אי אפשר סתם כך להיעלם לה.....אי אפשר גם לומר שלא אגיע ואז מה? תנסה לשכנע, תגיד שלא כך מסיימים? אני מכירה אותה כבר..חבל שהיא לא אותי! חבל שאני מרגישה פתאום אוויר, מאז יש דממת אל חוט כי אני כמובן שלא אכתוב והיא כמובן שתחכה לפגישה. מרגישה לא נראית, שלא אכפת, שרק כשנפגשות פתאום נזכרים בי ומנסים...לא יודעת........אולי אופיע בפגישה אך אומר שזה נגמר וזהו... או שפשוט אשתוק, משהו שאני לא מסוגלת אליו, כי חייבת תמיד לומר משהו :( אוףףףףףף הפגישה מתקרבת בצעדי ענק :( נזכרת שפעם הבאתי סכום נכבד של כסף ורציתי לתת לה על פגישות עתידיות שלא יתקיימו וכך להפרד, זה פגע בה מאוד....לא הסכימה לקבל זאת...אני לא שם....וצריכה להזכיר לעצמי את הדרך, את המאמצים שלה.....בכל זאת עשתה המון בשבילי ולא רוצה למחוק......אבל הרגש חזק ועצוב ולא מגיע לי כבר כלום ממנה, רק חוסר נראות....אז צריכה להיעלם לה....ורוצה לשכוח ממנה, למחוק הכל......לא מבינה מה קורה לי :(

הי מיכל יקרה, הצטרפתי לדבריו של אודי גם בפעם הקודמת שכתבת, וגם כעת. מקווה שראית. שתראי. את מה שרשמת כאן תוכלי להביא כמו שהוא לפגישה. כל המחשבות, כל תוכניות הביצוע שלך. שידברו ראשית. אנחנו כל כך מתייסרים מדברים כאלה... אלליי... שלך, סוריקטה