שירה...........................

אודי אתה יכול לעזור לי? הוא הלך ונשארתי לבד ואני כמו בהתקף חרדה בתוך התקף בתוך התקף שלא פוסק והוא יחזור רק עוד עשרה ימים ואני רק רוצה לישון עד שיחזור וכואבת לי הבטן כל כך חזק והכל מפחיד אותי ואני לא מבינה כלום כאילו כלום לא מחובר וכל מה שאני עושה זה רק להיות ליד מציאות לא מובנת.

הי שירה יקרה, אם אצטט את המטפל שלי - ובדומה לדבריו של אודי - כשנמצאים שם, איכשהו אומרים לעצמנו ומחכים שזה יחלוף. ככה זה. שירבו רגעי החיבור ויתמתנו רגעי החרדות. זמן. שלך, סוריקטה