אני היחידה????? יום עצוב נוסף....

אודי יקר, האם אני היחידה שקשה לה עם חוסר יציבות...כאן ועם המטפלת..שיגעתי אותה, הייתי כל כך לא החלטית עם הפגישות..רציתי לבטל פגישות לפחות לחודש הקרוב שהוא כמעט ללא פגישות...בסוף ויתרתי ואני כל כך רוצה שתנסה למצוא עוד זמן...פגישות יחידות מקשות עליי...ואז פה בפורום גם לא ברור...הריחוק הזה של העלאת הודעות..זה מכוון אודי? זה מחוסר זמן? האם אתה שוקל לעזוב ומנסה לראות איך יסתדרו בלעדייך?? אולי אתה מנסה למצוא אפילו מחליף לפה? הייתי ממש רוצה שתענה לי ולא להשאר עם הנחות שלי...מקווה שאתה בטוב. אני בבלבול ורגשות מעורבים האם אכפת למישהו ממני???? ממה שקורה איתי..לא יודעת...האם אני היחידה? אביב מצליחה, כלן מצליחות רק אני מחכה שיהיה יציב.... מוזרה שכמותי :( שיהיה יום עצמאות שמח...קשה לאחל ביום עצוב אך כך זה במדינה שלנו...

וזה ברח ...דוקטורס.. צריכה...בקיצור יקרה שלי את בסדר זה רק תקופה כזו ...וזה עובר ...אתך

מיכלי יקרה ומצחיקה .... שינויים משפיעים עלי רעבדיוק כמו עלייך כמו על כולן לפני כחודשיים כשהבנתי שחודשיים הפגישות יהיו מוטרפות אפילו כתבתי על פגישה שלמה של שתיקה .. אז היה ועדין תקופה קשה של חגים חופשים ופגישותבשעות מוטרפות .. אבל לא ויתרתי והפכתי עולמות סידרי יום עבודה לימודים והמשכחתי ללכת לפגישות מתי שיכלה ...וזה עדין לא נגמר ... ורוב התקופה יש כעס והרבה והוא מדובר בטיפול .. וכאן ... אודי מופנם בפנים .אני יודעת ואודי הוכיח את זה שהוא אחראי ומסור לנו ...מכוון ואני לא הצלחתי להכנס לפורום בשום צורה מספר ימים הנחתי שגם אודי התקשה בכניסה ...😊 כשראיתי שלשום פורום אי אפשר להכנס הבנתי שדוקטורס שיגעו אותנו שוב .. אבל את יודעת מיכל זה התנסויות טובות האם נסמוך על אודי .האם נחוש שייכות או נפתח רצון לברוח ....ממש כמו בטיפול ממש כמו בכל מערכת יחסים . ועוד דבר מיכלי ...כבר כתבתי לך על זה בעבר אני חושבת שלהיות עצמאית זה לא אומר להיות לבד ...והפעם בטיפול הזה מראש סיכמתי איך נראה בן הפגישות וזה כולל שיחת טלפון אם אני

הי מיכל יקרה, איני חושבת שאת היחידה. אני אפילו חושבת שכולנו כאלה. בכולנו יש צד שמחפש את היציבות, אם כי גם כאן כנראה שלא יותר מידי, כי הייתי רוצה להאמין שכן יש חיפוש למשהו לא מקובע עד כדי כך, כי המוח, החי, כנראה לא ממש סובל את זה. בטיפול, בסוג של חדר מעבדה, אנחנו לעתים רגישים הרבה יותר. וזה גם מה שבודק טיפול, כך אני מבינה, ומנסה לתת כלים. במצבי רגישות יתר, אני חושבת שהקושי הזה מודגש יותר, הופך לחווייה עוצמתית יותר ונמשך יותר זמן. נרפאים ממנו לאט יותר. זה בסדר להרגיש כעס ואכזבה. אפילו סוג של אובדן אמון. ואת הקושי עם התלות והחלקיות אני תמיד מזכירה... שיהיה המשך שבוע נעים, שלך, סוריקטה