מה עושים כשאין כסף לפסיכולוג

אני בת 28, לפני כמה חודשים התפטרתי מהעבודה ונכנסתי לקשיים כלכליים, מאז ניסיתי לפחות 4 פעמים להתחיל עבודה חדשה וכל פעם הברזתי מחדש... הייתי ממציאה לעצמי תירוצים שהיום אני מבינה שזה היה סתם כדי לשכנע את עצמי שאני בסדר ושהם לא בסדר. בהמשך פרשתי מהלימודים שלי וכרגע אני לא עושה כלום חוץ מלטבוע בחובות ואין לי את הכוחות לקום ולעשות משהו... נעלמו לי השאיפות, ואני מרגישה כבדות נפשית... לפני 5 שנים עברתי משהו כזה והייתי בשיחות ויצאתי מזה כעבור שנה. רציתי לדעת האם יש איזו השתתפות שהיא יותר גדולה מהקופ״ח.. הרי כשהמדינה רואה שבנאדם לא כשיר נפשית לעבוד הם מסייעים לו כלכלית, ומה קורה כשבנאדם כן רוצה לחזור לנהל שגרה תקינה אך אין בידיו היכולת לממן טיפולים? האם ניתן לפנות לאיזה גוף על מנת לקבל הקלה/השתתפות שבאמת מסייעת? בקופ״ח זה כ180 שקל בשבוע שהם הוצאה חודשית לא אפשרית עבורי כרגע כי כל שקל הולך לחובות... עם זאת אני מרגישה שמצבי מחמיר, אני מרגישה חסימה, אני מרגישה בפנים שאני רוצה לקום ולעשות דברים וזה לא קורה, לאחרונה גם פיתחתי חוסר אמפטיה וחוסר רצון לאינטרקציה עם אנשים. אני יוצאת כמה שפחות מהבית ובחוץ אני עם אוזניות ומתעלמת מהסביבה... אמנם אני מודעת לכך שיש לי בעיה אך לא מצליחה להוציא את עצמי ממנה.... קשה לי מאוד ואני חייבת שיחות.