שייכות.

לא מרגישה שייכת לשום מקום ולאף אחד משהו בסיסי ועמוק ואמא אמא מסמלת משפחה שוב עלה בטיפול היום שאחרי שוב נעלמתי , מבינה עד כמה הבור עמוק עייפה ומאוד מאוד פוחדת מהרגע הזה ....

אביב יקרה ברור שהרגשת שייכות מתחיל במשפחה ואצלינו היינו חייבים להתנתק כדי לשרוד. עצוב וכואב כל כך.. ואימא נושא טעון במיוחד... שולחת לך חיבוק של "ביחד"💗

ינשופי יקרה ....הכי של ביחד תודה לך על היותך בחיי...חיבוק

הי אביב, לקחתי את הזמן לחשוב על מה שכתבת. ממש נושא לב, בעיניי. חושבני שהחיפוש המתמיד והנואש להיות חלק מ, מאפיין גם את הבנות שכאן. וחשבתי לי שאולי את, אני, כולנו, היינו רוצות לשמוע שיש מישהו שהכי הכי אוהב אותנו בעולם. כל הזמן. מצד שני - משפט מפחיד. אבא, את יודעת. מה קורה פה עם גבולות. ואשרי המרחב הוירטואלי המוגן. נדמה שלא זכינו ל'הכי-אוהב-אותך-בעולם' באופן הבריא והנורמלי (או איך שלא נקרא לזה) ואכלנו אותה בגדול. גם אני חוויתי ניצול מיני רב שנים בתוך המשפחה (זונה זו מילה שאת השתמשת בה כאן בעבר, זה ממש היה הכיוון גם אצלי, הייתי אולי בוחרת במילה פרוצה שיש לה משמעות אולי רב מימדית יותר ולא איומה פחות, בטיפול השתמשנו במילה אחרת שאיני מעלה כאן בכלל). הניצול ופגיעות הזעם היו גם על ידי בן הזוג של האמא ועוד אנשים, אבל גם על אבא, שכפי שתיארת גם את, שהערצתי אותו כמעט בעיוורון, היו אומרים (ואני מעזה לומר, אולי פעם ראשונה כאן), היו אומרים שהיה גילוי עריות סמוי. חלק היה נאמר על ידי הנשים שקינאו, ולא רק. מאד הייתי רוצה לדבר על תפקידים בקבוצה כאן. במבי אלופה בזה בדרך כלל. שלכם, סוריקטה

כתבתי לך הודעה שטרם עלתה ובכל זאת מצאתי זמן להכנס ממחשב עוד היום ...:) אז פשוט תתעלמי ממנה ... את יודעת זה ממש ממש מעניין , בודאי גם יגיע לטיפול ..מה שכתבתי כאן הכמה שורות האלה נכתבו במשך שעה שלמה ...הייתי במצב כל כך מנותק ולא יציב שכל מילה לקח לה ים זמן להיכתב .. מה שמעניין שבכותרת כתבתי על שייכות ובעצם הנושא הקשה ביותר היה אמא ... אבל אמא זה השייכות זה החיבור לעולם הזה זה חבל התבור . כתבת לי על אהבה , אישית באמת שיש מי שאוהב אותי .אני יודעת את זה שיש אנשים סביבי במעגלים שונים שאוהבים אותי ...אבל הבייסיק הבסיסי פשוט לא מרגיש את זה ..זה לא מחלחל פנימה . הבייסיק פנימה גדל שהוא מיותר ולא אהוב ... לפני כמה שנים נאמר לי בפרוש ע"י אמא " איך לא סבלתי אותך שהיית קטנה " ....ילד מרגיש את האמת גם עם היא לא נאמרת לו ..ועדין החלקים הקטנים מצפים שהיא תאהב ...עצוב מצטערת שחווית ניצול ופגיעה ויודעת כמה קשה לך לאמר את זה ועוד לכתוב זאת , גאה בך שאת נותנת לזה מקום . בקשר למילה "זונה " לצערי אצלי זה לא ברמה של כינוי או מטבע לשון ...היו שנים שזה מה ששימשתי עבור אבי ש"תרם"אותי עבור תגמול נאות לאחרים . הפצע הזה לא מטופל לא מסוגלת לגעת בזה ובקושי שכותבת זאת ...זאת נקודה שכרגע עדין רב הנסתר בה מהגלוי , כמו תיבת פנדורה פוחדת לפתוח אותה השדים בה מפחידים מידי .... ותפקידים ...לא יודעת האמת שגם דיברנו על זה בעבר , לא הסתרתי שנפגעתי מהקבוצה וההבנה של היחד כפי שאני רואה אותו ...ומאז פשוט חושבת שלקחתי את עצמי כמה צעדים הצידה ...והיום רואה את המקום הזה בעיניים אחרות - כנראה נכונות יותר , בוגרות יותר ..... ובמבי את מוזמנת לספר לנו איך את רואה את התפקידים של כל אחת ואחד כאן .. שימרי עלייך יקרה ...יש בי תחושה שהכתיבה כאן הבוקר קצת הציפה או שכבר היית מוצפת כבר קודם לכן ...ראיתי גם מה כתבת למיכל , זה בסדר להיות פולנייה ומותר גם מותר להגיד כואב וקשה לי ...ולא , לא כולם רצים ישר לספר על הכאב שלהם . כשמספרים לאדם הנכון הוא גם יודע להקשיב ולהיות אמפטי ...חיבוק ענק ענק

הי יקירתי, ת'אמת, אני דווקא חושבת שהייתי לאחרונה קצת טיפשה פה. ואני זוכרת תקופות בהן אילו הייתי מצליחה לכתוב הודעה מתוך מצב הניתוק, שעה זה היה ממש קצר. אז אני ממש מבינה אותך. דיברנו בטיפול על כך שאני עוד זקוקה לו כי איני יכולה לומר, להרגיש, כן-אתה-אוהב-אותי. הבנתי כבר בעבר כשסיפרת איך מכר אבא את גופך. נורא ואיום ואין לתאר את רמות הכעס. לי, אגב, נאמר, על ידי קרוב המשפחה ש (המממ, את יודעת) שאפילו בתור זונה אני לא שווה. מאד הזדהיתי אז עם הדברים. מילים בלתי אפשריות לשמוע מפורשות מאמא שהיית תינוקת בלתי נסבלת. אלליי. מקווה שעוד נדבר על עניין הקבוצה. זה מעניין. חיבוק ענק בחזרה, סוריקטה

זה בסדר ...😊😊 שיעבור סופש קל ....