שוב..............................

שוב הגב תפוס...כואב לי ורוצה שישמעו וידעו..פתאטי הרחמים העצמיים שלי. אין בי חוזק...חבל. הייתי רוצה לשתף שכואב לי וזה מעצבן ונמאס כבר. החוסר אונים וקושי בתזוזה ותנועה...אוףףףףףף היא חסרה כל כך. למרות שהיא בסדר עם זה שאכתוב לה ואמרה לי...אך אף פעם לא כתבתי לה כשהייתה בחו"ל...וממשיכה לנהוג כך.

תמיד לשני כואב יותר. אתה מובס עוד לפני שאתה מתחיל לדבר על זה. אבל האמת היא שאני נוטה לעשות את ההקשר הזה. שאם אשתף בכאב אני צפויה מעתה ועד עולם לשאת את כאב הזולת, ולא יישאר מקום לשלי. אז עדיף לשתוק. להחזיק בפנים. עוד אחת מהחרדות ותשלומי המחיר. חלילה חמלה. וגם זה קשור לתלות והזדקקות. סוריקטה

עצוב שאת לא חומלת על עצמך או נותנת מקום לכאב....בכל מקרה אצלנו בפולניה מתלוננים על הכל, שולטים בכל ואף כאב אחר לא מעניין :( אז מהמקום הזה מרגישה מתבכיינת יותר מידיי בשביל כל השנים...משהו פסיכי לגמריי....אין לי איך להסביר את הרצון לבכות למישהו ובעיקר לה...עדיף לעזוב כבר את הטיפול כי לא בטוחה שאוכל לחזור ושוב להזדקק כל כך ולבכות לה...פתאטי...

אני בעד להישאר בטיפול. אותו טיפול. אותו קשר. לעבור עחד בדיוק את המהמורות הללו ולצמוח מהן. עדיין לא בכיתי בטיפול, את יודעת, ואני חושבת שמי שמצליח (להראות בכך גם התמסרות) - אשריו. ובכל זאת, כנראה שבדרכי המשונה כן התמסרתי וכן איכשהו בכיתי. אז אני בעד ומושכת לכיוון הקול הזה ופחות להזדהות עם הקול המנוגד. את בסדר, שלך, סוריקטה

קוראת אותך שוב ושוב חושבת לעצמי שלא על כאב הגב את רוצה לספר לכולם כי אם על כאב הלב על הרגשת הנטישה שכן ....היא לא הייתה והיית גיבורה בשבילה שתהיה גאה בך שהנה הנה היא מופנמת ואת לא "מטרידה" אותה שהיא איננה . דוחקת פנימה צורך והזדקקות ואז שהיא חוזרת ...מגיע לך שתהייה שם עבורך שתראה כמה יפה וקשה עבדת ואז.. אז שוב בוםםםם.. והיא יוצאת . ובתחושה שלך שוב מצפה שתהיי חזקה גיבורה לא נזקקת ...ואת מרגישה נבגבת נטושה עצובה כואבת ונזקקת ... את יודעת המטפלת הקודמת שלי הייתה יוצאת כל חודש וחצי לשבועיים חופש לא הייתה ברירה ומידי תקופה לחודש חופש ...שרדנו את זה וזה היה קשה אבל בפרוש נעזרתי בה במייל כשהיא לא הייתה ... שוב הגיד לך הפרדות ועצמאות זה תהליך שלא יכול להעשות בכוח ..קבלי את המקומות שאת צריכה אותה .. תזכרי שהיא עוד מעט חוזרת ...את יודעת אחד הדברים שהיו עוזרים לי זה לכתוב לעצמי למייל כאילו אלייה ואחר כך הייתי מראה לה . ואם את פוחדת מהמייל אז תפתחי לך אחד כזה לעצמך רק לכתיבה שלך אלייך .. יש גם את סהר ואת המרכז לנפגעות ויש להם גם צאט היום ...בקיצור יקרה חפרתי לך ארוכות שורה תחתונה מותר להתגעגע זה לא בושה להזדקק ויש אפשרויות רבות לעוגנים בדרך ....אתך חיבוק