הפעם אולי קצת אחרת.

זה התחיל מאין רצפה וצורך בנראות שדי בלמתי .. והגיע לפגישה לא פשוטה כואבת ...בורות ,פלאשבקים ופלאשבקים של הגוף ...ממש מאבקים ... נתתי לחלק הזה שכואב להיות אפשרתי לי /לה להעזר לדבר לכתוב ...להיות . עייפה מעורבבת ....אז סליחה שלא קוראת ולא מגיבה .. חג שמח לכולם ....אתכם ואודי מודה קצת דאגתי ...אז כייף ותודה שאתה כאן . חיבוק וירטואלי מותאם וחג עם הרבה מנוחה .

אביב יקרה מצטערת שקשה הלוואי בזה שאפשרת את הכאב מקום יהיה שחרור וריפוי ומאוחר יותר הקלה אוהבת, ינשוף

אודי אתה פשוט מדהים .....תודה

הי, הרושם שנוצר אצלי הוא שדווקא את כן קוראת ומגיבה בסך הכל. ואפילו באופן משמעותי. יש רגעים של אי-אפשר ויש רגעים של אפשר. ורואים אותם. אני פה בדיליי, כי הנה, למשל, סוף היום הוא עת של לא-הכי-אפשר עבורי בשלב זה... שלך, סוריקטה, אשת בוקר

אכן היה זה רגע שממש אי אפשר היה .. ואחרכך באו רגעים של אפשר .. אבל כן אני צחקתי בני לבן עצמי שלא רק שהגבתי הגבתי המון ..