אודי ...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ניראה לך שאי פעם אצליח לקבל את מה שהפה שלי מדבר והגוף מספר... זה לא נתפס בכלל ... ואני המכחישה הראשית זה עצוב שאני עושה לעצמי את מה שעשו לי כל חיי ... לא מאמינה לעצמי .... יום לא פשוט היום .מםחדת מהלילה שהדברים יחלחלו ..אודי יש לך מילים שירגיעו
הי אביב, זה קשה לחבר אחרי שנים של ניתוקים ודיסוציאציות ששמרו על הנפש מנזק גדול יותר. את תצליחי. את כל הזמן בתנועה. אודי
הי אביב, גם אני מדקלמת, כאילו מספרת איזה סיפור, לא שלי, כאילו זה דימיון ואינו מציאות. הוא כבר יוצא החוצה בכל מיני דרכים, לא הכי מפורש. יש פרטים שנשמעים כל כך הזויים. וזו הייתה מציאות. אני כנראה מפנטזת שאם באמת באמת באמת יהיה ברור שזו ההיסטוריה ויהיה החיבור הזה - הסיום יהיה מוות. יצר המוות אצלי חזק מאד ויצר החיים שכנראה גם הוא, בינתיים ניצח. לא יודעת אם שווה את זה, אבל זה מה יש בינתיים. הלכתי לטיפול, כי, אולי, בלי לדעת רציתי לדעת... סוריקטה
וגם לי אין אז השארתי את הכותרת... ואולי הלכת לאיפול כי רצית שעוד מישהו ידע מזה שאולי מישהו יקשיב ויעזור. . וכן זה קודם יוצא דרך הגוף ובעוד דרכים ורק אחר כך מתחבר .... אתך
וטוב שכך ... שיצר החיים חזק יותר
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
