בוקר אור - שמש

הי אודי, והי כולם, כתבתי על העדר כוח, ושלחת לי שמים כחולים כהים וכוכבים נוצצים. פעם הייתי מתבוננת ומזהה קבוצות כוכבים. אז היאך אוכל לומר לך שעדיין כבד... הגוף לא סחב בימים האחרונים. על כל פנים, הצלחתי לקום היום, יום עבודה. סידרתי דברים שדחיתי בבית, ביצעתי משימות נוספות שהצבתי לי, התרחצתי והלכלוך פרש לאחור, וכן, אפתח ואצא לעוד יום. וכל זה עדיין בתוך עולם מאד מצומצם. בינתיים. יד על הדופק עם הדיכאון. ברור שהכל במעקב. סוף שבוע נעים ומנוחה לכולם, סוריקטה

אין כמו לקום על הרגליים ולהמשיך! לעמוד במשימות שהצבת לעצמך!!!!!!!! גאה בך!! והמעקב חשוב!! את חשובה!!!!

תודה:-) ואת בסדר, מיכל. ואני שמחה מאד לראות שגם את מגלה בך כוחות. ממש יופי. תבורכי! שלך, סוריקטה

סומכת עלייך ויודעת שאת שומרת עלייך ...ובכל זאת שולחת חיבוק עם כוחות שאולי יעזור להניע את הגלגלים העייפים...... אתך באהבה

הי אביב, שומרת. וזה קצת עולה לי ביסורי מצפון, או בעצב, הלאו-ים שאמרתי לכמה מאנשים שאני מאד אוהבת. אלו שנאמרו מתוך ידיעת מגבלותיי. ואהבתי גם את מה שרשמת לגולם למטה, ובכלל קראתיך גם בהמשכים של עצים ותיקים יותר. הצלחתי בסוף היום לאכול טוב יחסית, שזה יפה מאד מצדי (לעצמי). חיבוק, סוריקטה

הי :-) יש מצב שזה וירוס... שומעת לרופא הנפש שלי - שתייה ומנוחה. מזל שהיה לי יום עבודה קל יחסית היום ושסוף שבוע מתקרב ואפשר לנוח עוד. שלכם, סוריקטה

הי סוריקטה, :-)

הי חביבה, חיוך :-) שרק יהיה שבוע קל לכולנו. מעכשיו עד החגים - גם חום של קיץ, וגם ימי עבודה רצופים. סוריקטה