שוב במלחמות וחרדות..........
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אומרים להרפות ולא להלחם אבל אני נלחמת ונלחמת לא מאמינה לא מאמינה לא מסוגלת/מצליחה להאמין שיש did אולי טועים ואני לא שפויה והכל המצאה אני כל כך מפחדת שהכל בראש ולא רואים מה באמת האמת רוצה לברוח אבל אין לאן מרגישה לכודים ולי גם
אני לא יגיד לך לא להלחם אבל אני אשאל אותך מלא שאלות ... מה זה משנה האבחנה?? מה זה הקולות האלה עבורך ?? מה את מרויחה בלהילחם בעצמך ??? ינשופי שלי אני הכי מבינה אותך אבל זה אנחנו זה מה שכנראה הציל את הנפש שלנו מדברים גרועים יותר ..ואם היו אומרים לך שיש לך סכרת גם היית נלחמת בה . מבינה עד מאוד את הבושה את הרגשת האשמה כאילו אם יש לך דיסוציאציות כנראה עשית משהו רע .עובדה שלאחרים אין ..אז זהו שלא שהאמת שפשוט עשו לך דברים רעים וככה ידעת להגן עלייך ... וסתם בחיוך ...אנשים עם הפרעה דיסוציאטיבית נחשבים למאוד אינטליגנטים ...הרי לך סיבה טובה להתגאות 😀😁😂 אוהבת אותך מאוד מאוד מחבקת את כולך ....
ממי מתוקה, איני בטוחה שנכון לחיות את ההגדרה הזאת, הכותרת, כי מישהו הכליל וקרא לזה בשם. את אדם ייחודי בפני עצמו. ה - did הזה, לפחות כפי שאני תופסת, הוא לא כזה הזוי. חלקים. אולי פחות מקושרים. בינתיים. אז אני הייתי בוחרת לא להיצמד להגדרה עד כדי כך. וגם לא למגוון אחר של כותרות. אולי ההיצמדות הזאת, קצת, גם מפרקת לגורמים ופועלת בשרות ההתנגדות להבריא. בעדך, סוריקטה
ינשוף יקרה! אני לא מכירה הגדרות, לא מבינה כל כך למה התכוונת ובכל זאת נשמע שאת במצוקה, אז רק לומר שהמצאה ודמיון והרגשה של אי שפיות מוכרת לי, בצורה אחרת...אבל יכולה לומר רק מעצמי שלפעמים קשה להבין את האמת ואז לא בטוחים כבר מה אמת ומה לא....
הי ינשוף, אני מסכים לזה שאין צורך להתרשם כרגע מאבחנה כזו או אחרת. יש מאבק בין חלקים מנותקים, זה טבעי וידוע אצל נפגעי טראומה וגורם למצוקה וסבל רבים. וממש לא חשוב מה האבחנה שנותנים לזה, כל עוד מבינים את זה. אודי
תודה לכם בנות וגם לך אודי צודקים שלא עוזר להצמד לכותרות/אבחנות. אני בתהליכי קבלה של דברים עם דגש על "תהליכיי" וכן בדרך, יש תתנגדויות וכעסים בין החלקים.