חרדות ....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ימים לא פשוטים , המון חרדות מהסוג הקשה עד כדי איבוד נשימה ושיתוק הגוף ... אני עוברת המון המון דברים שכל אחד מהם לבד הוא עומס רגשי עצום . מתמודדת עם אנשים מהסוג הרע , מהסוג שמשתק כל אחד אבל אותי זה שולח לאז לימים אחרים ..של חוסר אונים וחוסר שליטה ,והתמודדות עם תוקפנות ... מרגישה שזה מחלחל לי לכל תחומי החיים וזה עצוב ... ככל שרמת הפחד ההגיוני ביותר עולה עולה גם רמת החרדה ויחד עם החרדה עולים החלקים היותר עקשניים הלא מוותרים הלא נכנעים (על זה אני מברכת ולא נשברת) ...אולי זה מה שמעלה גם את הנרקסיסטים מהאוב ... לא פשוט לי ....רוב היום מעורבבת ברמות נעזרת בכל דרך שאפשר ובכל גורם שאפשרי ..לצערי זה מסוג הדברים שהמערכות (משטרה , בתי משפט ועוד ) אולי יעשו בסוף את עבודתם אבל זה כל כך לאט וכל כך לוקח כוחות שאין לי ...כבר שנתיים בסרט רע .... אודי צריכה מילים , זקוקה למשהו שאצליח לאחוז ולקחת איתי לפחות לעבור את הסופ"ש הזה ..כי אלו הימים שאני באמת לבד עם עצמי והמילים שלך נשארות כאן ואפשר לבוא ולהאחז בהם ...תודה מכל הלב , על האפשרות והמקום כל כך לא מובן מאליו עבורי ...
הי אביב, בזמנים של עומס כזה רצוי להתבונן על הדברים השונים בנפרד. דבר דבר בתורו. גם היכולת להיעזר - טובה בעיניי. והאנשים הרעים של היום פוגשים אשה חזקה של היום ולא ילדה פגועה של פעם. את זה חשוב לזכור. אשה חזקה (עם זכרונות של ילדה-קרבן). אודי