רק להיות כאן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היום מורכב מידי עמוס מידי כואב ... המציאות היום יומית מתערבבת בעבר ...היום נעלמנו לגמרי בטיפול אף אחד לא בא ...כי היא הזמינה את הרעים .. בהגיון יודעת שזה אומץ שלה ולכן מנכיחה את זה כאן ..אבל היא הבריחה את כולנו...לא יודעת איך לאפשר . זה כל כך משתק אותי ומשאיר אותי כל כך לבד .
הי אביב, אם אני מצליחה להבין נכון - הגוף שלך הגיע. מישהו הביא אותו. גם אם באופן מנותק, וסחב אותו כמו פגר. אז מישהו כן בא, וכנראה שלא כולם נעלמו. אפילו בשביל להרגיש שם את הנורא הזה. חושבת שמבינה מאד את ההרגשה. וגם אני, אצטרף לאודי, ואציע את רעיון נוכחות הכעס וההקשר. ואת גם פה, מישהו כתב פה וזו לא היישות. סוריקטה
ברור אני הגעתי לטיפול ...וכמו שכתבתי היא הזמינה את החלק הקשה להנכיח את עצמו ...וזהו הפכתי לאבן ..ואף אחד לא הגיע ..זה דובר, היא עצמה אמרה שהניתוק הוא מוחלט שאין לה אפשרות להתקרב ..וברור שהיה כעס . היה המון כעס שגם כבר דובר ...לדעתי ערבוב של ההזמנה שלה והשלכה על כך שגם היא לא הקשיבה לפחד שלנו ...ואולי זה בעיקר . ברור שמישהו כתב כאן וגם לה אני גם יודעת הטב מי מחלקי האני שלי זה מי שכתב ... ויקרה תמיד יש שיפור ..ומכל פעם כזו צומחת עוד קצת ...תודה שראית אותי ☺ומה שלומך את ...קראתי אותך אצל במבי ..מקווה שהדברים משתפרים ..אתך
הי אביב מתוקה, בשנים הראשונות של הטיפול אצלי, תחושתי הייתה שהגעתי רק במצבים דיסוציטיביים ולא היה עם מי לדבר ולכאורה מאום לא נקלט. בפועל ובדיעבד - כנראה שכן. לכן, ההמלצה הנשמעת שלי פה היא להגיע. ואת בסדר. את מתמידה. שלך, סוריקטה