אני ממש גרועה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, שמתי לעצמי מקלות בגלגלים ו'חטפתי מכות' וכעת במצב לא מתאושש. הלכתי לטפל בתינוקי. לעבודה. בתחושת הומלסית חסרת מקום. אפילו הפגנתית. ואיפושהו גם מזל שאני שקופה. לא רואים כמה אני סוחבת. לא רואים כמה אני בוכה. ובס"ה (זה בהקשר לתקלה שלא פירטתי בינתיים כאן) רציתי לומר שגם אני אישה. ויש לי גוף של אישה. ואני אפילו עדינה. על אף שצוחקים עליי עם הקטע המוכר מ'לול', נדמה לי, עם משה איש כסית 'אני אישה', כי יש לי שרירים ככה בטבעי. סוריקטה החלשה והמטפל בחופש, וכנראה שאצליח איכשהו לתקן.
אוהבת ומחבקת בתקווה שכבר מתאושש קצת איך אני תמיד אומרת --גל 😍 למרות שנשמע עכור במיוחד . שמחה שנתת לעצמך מקום קצת פחות שקוף ...חיבוק
הי אביב, שיתפתי מישהי נורמלית בסיפור וזה עזר. ואנ'לא חושבת שאני גיבורה. תודה יקירתי. עכשיו אני סתם עייפה כי יום העבודה היה מאד ארוך ותובעני. עוד כמה שבועות ויהיה שוב החדר המיוחד. שלך, סוריקטה
הי שמחה עד מאוד ... ואת כן גיבורה כי זה לא קל לשתף מישהו .. זה לא קל להעזר במישהו ... וזה לא קל להחזיק ללא מטפל הרבה זמן .. אז כן את גיבורה מבלי לדבר על כל מה שעברת בחיים שאם לא היית גיבורה ...אז מה זה ... ו...אני אוהבת אותך ....
שמחה לשמוע! ואהבתי לראות את הכינוי החדר המיוחד(: מה שלומך יקרה?
בא לי למחוק את כותרת ההודעה שלך... אולי נמחק ביחד ? עם דלי וצבעים את כל הביקורת והשיפוטיות... ראיתי אותך בעיני רוחי סוריקטה עדינה עם שרירים חזקים.. ממש בא לי שתעשי סלפי ותשלחי לפורום.. לפחות אוכל לחבק אותך ברחוב כשאפגוש אותך. אני כותבת דרך האייפון וממש התחשק לי לשלוח אימוג'י ולא יודעת איך ..:( כולנו טועים / בכולנו יש את יצר החיים והמוות.. אז שמת מקלות הגלגלים... אבל גם שלחת הודעה ... חיבוק ושולחת לך לב אדום .. איך שולחים באייפון ?
במבוש לפחות אצלי פשוט רגיל כמו ששולחים הודעה .. ומסכימה עם כל מילה שלך
הי במבי, מה שנאמר לא נמחק. זוכרת שהבאתי לכאן סרטון של אפליקציית ה UNDO שלא באמת קיימת? בכל אופן, עדיין באמת חושבת שאני ממש גרועה. ובוודאי שולחת לך סלפי. קיבלת? ;-) כשאני חושבת על זה - מבחוץ ייתכן מאד שאין לשער. כאן יודעים על הפנים. מעט יותר, אולי. וכבר כתבתי לך פעם שלקחתי את החידה שהעברת לאודי בטלפתיה ויש לי ניחוש מתאים. כבר מזמן. לא יודעת אם נכון, אבל כאילו לחשת גם לי. אשרייך. שלך, סוריקטה
יואו...תחשבתי סוריקטה איך היית עונה למישהי פה בפורום שכותבת כזו כותרת? ואז תעני לעצמך כאילו זו מישהי אחרת...טוב שדברת עם מישהי. זה תמיד עוזר 🤗 המקום של שיפוטיות נו...את יודעת מה היית אומרת. ואני קראתי כל מה שאת כותבת גם אם ארוך..יש בך חכמה ענקית!!!
סוריקטה היקרה, ברור שאת אישה. הכי אישה שיש :) את גם אישה מאוד חכמה לדעתי. הלביאה שצירפת לי אז....לביאה את בעצמך!!!
חזרתי לקרוא את הודעתי - ואומר אפילו עוד יותר - אני ממש גרועה. חסר מישהו שישמור עליי. אני כנראה לא עושה את זה מספיק טוב. במיוחד בזמן האחרון. את המילה עצוב הייתי קוטלת עכשיו, לצערי. עצוב שאני קוטלת את המילה עצוב. אבל היא לא מספיקה לי עכשיו. מה נפלט לי בלי פילטרים: 'אמא, עזרי לי. אנא, אנ'לא יכולה כל כך הרבה לבד'... סוריקטה
הי יקרה, לא יודעת אם תראי אבל מרגישה שרוצה שתדעי שקראתי אותך. כבר אמרתי לך בעבר אבל אומר לך שוב, אני שמחה לראות שאת מצליחה להביא כאן גם את הצד הזה. מקווה שעם הימים שעברו באה הקלה ואת כבר לא מרגישה ממש ממש גרועה. חיבוק חם ואוהב, אם מתאים ❤ חנה
הי סוריקטה, כשהייתי ילד היינו שמים מקלות של ארטיק בגלגלי האופניים. זה עשה רעש של טוסטוס והרגשנו מה-זה גדולים... אבל המקלות היו קטנים. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
