שוב שיש אי סדירות כזו...האם לא מגיע לי טוב? פרגון?.........

הפעם,אני לא יכולה לבוא לפגישה השבוע, שוב אי סדירות...זה כבר מחרפן. אני בסדר ובטוב כמו שכתבתי לכם, אבל יודע מה? מעצבן נורא! מעצבן שאם אני לא יכולה הפגישה נדחית לשבוע אחרי כי היא יכולה בשעה מסויימת ביום מסויים, מעצבן שאין לה גמישות בשעות. לא נפגשים במועד אז זהו! אין! אין פגישה במועד אחר, כי היא יכולה רק בשתי פעמים ספציפיות, יום ושעה ספציפים. אסור לי לשתף בטוב? אם אני בטוב לא נמצא זמן אלטרנטיבי? אם אני בטוב אז היא לא תתאמץ למצוא זמן? אם אני בטוב אז לא משנה? לא אכפת כבר למטפל שמטופל רוצה לשתף בטוב? לא מבינה...... אודי, כשמטופל בטוב, היית רוצה לשמוע על זה בפגישה? או שעדיף שיספר רק מה לא טוב ואז יקבל אמפתיה, כי אם אתה בטוב אין הזדהות, אין אמפתיה, אין אכפתיות... אוף זאת הרגשה של פולניה מצויה, חייבת לייצר דרמה, רע, לראות רע כדי שיהיה יחס אוהד...כי אם אני בטוב יש קנאה, יש צרות עיין, לא מפרגנים לך ברצינות, מקנאים בך, בחופש הגדול כלם מקנאים, במשך השנה שאתה עובד קשה לא מעריכים מי יודע מה...מעט המעריכים, יודעים לבקש, לטעון טענות. אוף והיא, אם רע לי והייתי אומרת שאני צריכה דחוף, היא הייתה מוצאת זמן" אם טוב, אז מיכל יכולה לחכות "(כמעט כתבתי את שמי האמיתי) אוףףףףףף, אחרים בטוח יותר דחוף לה לראות.... לא יודעת מה יש לי. מה אני רוצה, מרגישה כמו לפני פרידה ממנה, שנפגשות מעט ומתרחקות כדי שנוכל להפרד, מעין הכנה לפרידה...האם היא עושה לי הכנה לפרידה? הרי בתחילת החופש רצינו פעמיים בשבוע, ציפיתי ליותר וקבלתי פחות! טוב, אני אשמה דחיתי פגישה השבוע בלית ברירה....האם הפסיכו' מצפים שנהיה בטוב ונספר זאת ואז הם ילכו? אנחנו נשחרר??? לא מסוגלת לשחרר :( לא יודעת מה יש לי היום...