אודי, לא מצליחה להתחבר אז מיכלל קלט..שיהיה...

אודי יקר! חשבתי רבות על מה שכתבת לי "זה בסדר. את כועסת כי את מתוסכלת, ואת מתוסכלת פעמים רבות אל מול הצורך והנסיון להכחישו. גם הכעס נשמע ומרגיש כבא ממקום ילדי למדי. תקשיבי לו." להקשיב לכעס שבא ממקום ילדי...השבת גרמת לי לחשוב והרבה. תודה שאתה מקבל, לא הודף, לא אומר "ילדה טפשה וכועסת" או דברים מהסוג הזה...כנראה מספיק שאני אומרת את זה לעצמי :) איך מקשיבים לכעס? איך מקבלים צורך בהזדקקות? בכמיהה אין סופית....יש לי הרבה מה ללמוד. והילדה הזאת, זקוקה להרבה הקשבה ואני הודפת..... מנסה כבוגרת להרדים אותה שתישן בעיקר...להשקיט אותה ולא לתת לה הרבה מקום...ואז היא מתפרצת בכעס ילדי שלא מקשיבים לה, לא רוצים, הודפים....אולי הגיע הזמן להקשיב לכל מה שאני לא אוהבת בה? זה יהיה מסע מפרך וקשה, לא בטוחה שמסוגלת לכך...איך מתחילים? נ.ב. כרגע מקבלת כל תאריך שהמטפלת יכולה לקבל אותי....

הי מיכל, מעניין ששתינו כתבנו הודעות ברצף בהן צטטנו את תגובתו של אודי אלינו :-) מחשבות חשובות כתבת, בעיניי. סוריקטה

תודה סוריקטה..כן, אודי אלוף בלהראות ולהבהיר את התמונה... עוד מסקנה בעקבות המטפלת שהציבה מולי מראה...מתי אני כועסת עליה ורמז: לאו דווקא באי סדירות..יותר מכך...