חברה מונשמת ומורדמת...............................................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עצוב לי וחבל כל כך עליה, מחלה ארורה! הכל מתגמד. עברתי תאונה עם האוטו, אני בסדר האוטו לא :) כל מיני צרות קטנות..שטויות.. הבן בבדיקות בגלל מחלה כנראה כרונית..אבל נסתדר.. הכל מתגמד הכל. עצוב בעיקר היום. צריך להנות מהרגע ולהודות כמו אביב היקרה... כי הכל מתגמד, לא נראה שתצא מזה..רק שלא תסבול.. "היום השיר שלי עצוב".."היום כלום כבר לא חשוב"...
הי מיכל יקרה, כמה מבאס שאנו צריכים מקרים כאלו כדי לקבל פרופורציות ולהעריך את הטוב שיש לנו. באמת שהחיים שבריריים...רק בריאות :)
מיכלי ...מצטערת לשמוע על החברה על התאונה ...שמחה שאת מרגישה טוב . והבן מקווה שהכל יסתדר. ויחד עם זה מחלה כרונית זה מכה והדבר היחידי שמשנה את צורת החיים בצילה זה איך מתייחסים אלייה ,מנסיון אישי לא בהכרח צודקת ... הגישה שתעבירי לילד ..לא להלחם בה לקבל אותה כמו יד כמו רגל ...ומחבקת אותך ברכות לא פשוט .. אתך
הי מיכל, זה באמת עצוב מאוד לשמוע, אבל גם אם מתגייסים - לא מוותרים על המקום שלנו והקול האותנטי שלנו... אודי
"גם אם מתגייסים - לא מוותרים על המקום שלנו והקול האותנטי שלנו..." לזה אני מנסה לחתור. האשמה האשמה... תודה על המילים שנכתבו כאן לכולנו. סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
