אודי אולי תצליח לעזור לי להבין

הייתי השבוע עם גיסתי כל הלילה בבית חולים. לידה שקטה.. בשמונה בבוקר חמותה היתה אמורה להגיע ואני הלכתי. אחרי צירים ואפידורל ותמיכה...אבל עוד לא הסתיים התהליך כשיצאתי. פחות משעה אחרי זה העובר יצא וזה נגמר. אני מרגישה כאילו החמצתי משהו. אבל מה בדיוק?לראות את העובר המת?? וחוץ מזה,שאני מרגישה שזה מאוד טילטל אותי. אני גמורה מזה. ואתה יודע מה?באותו יום בבוקר אחותי שהיא משפחת קלט חירום קיבלה אליהם הביתה תינוק בן שבוע... הוא נולד כתוצאה מאונס ואף אחד לא רצה אותו. עולם הזויייי.

תינוק שאיזו מערכת 'לא רצתה' ולא שרד, תינוק לא רצוי שכן שרד את השהייה ברחם והוצל משם וחי. עם חיפוש תקווה לעתיד. הי רוני, אולי בחרת בחיים. הבנות פה, כל עוד הן פה, כנראה גם הן בחרו בחיים, בהיות דחף מוות חזק בצמידות. לדעתי, יותר טוב שלא ראית באופן מובהק את המוות של העובר. זה יכול לקחת מאד מאד רחוק. שלך, סוריקטה

ניכנסתי כי אני בימים כאלה שסובבת סביב זנבי מחפשת מקום למנוחה... המילים האלה ההקבלה של הרצוי והלא רצוי , של כוחות המוות מול כוחות התקווה . וואוו ענק ותודה ...

את כל כך חכמה,סוקריטה