רצון לחוסר מעורבות......................

הי אודי, לאחרונה יש לי הרבה מחשבות על איך אני מבחינה חברתית אני חושבת, שמצד אחד יש לי רצון מאוד חזק לחוסר מעורבות. להישאר בבועה שלי , בעמדה שלי, לא להתערבב אלא לשבת בשקט וללכת הביתה בסוף היום. אנשים מסויימים בעבודה שלי מפחידים אותי וגורמים לי לחוסר נוחות גדול. אני לא אוהבת אותי כשאני מולם. אני חסרת ביטחון ואני לא אני והמרחק הזה נותן לי הרגשה של ביטחון מצד שני, יש בי צד שלא אוהב את הלבד. שאוהב אנשים ואוהב לצחוק אז מה עדיף? להיות רחוק אך ללא סיכוי להיפגע? או להתקרב ולהיכוות? לתת למישהו להיכנס ללב שלך ואז להרגיש את הלב שלך כואב ושבור ושום דבר לא מצליח להעביר את זה.