אודי יקר וכלם..........................................

חג שמח, לא ידעתי לאיזה ראשון התכוונת האם להיום? אולי ראשון אחרי שמחת תורה בכלל? כי איני רואה שהעלת הודעות... בכל אופן כרגע איני רואה את המטפלת רק עוד שבוע וחצי. אני רוצה לספר שבפעם האחרונה שנפגשנו מצאתי במסדרון חשבונית של מטופלת אחרת בדרכי אליה, רק ראיתי שזה ממנה. ישר הרמתי והבאתי לה איך שנכנסתי לחדר, היא אמרה תודה...וזהו התחלנו רגיל. אחרי שחזרתי הבייתה שלחתי לה הודעה שבבקשה שלא תחכה למטופל שלה עד הפגישה ושתתקשר לומר שמצאתי את הקבלה שאבדה. חשבתי שזה יטריד את המטופל..וכתבתי שאם זה היה קורה לי הייתי רוצה לדעת שזה אצלה ולא בידיים אחרות. היא לא נוהגת ליצור קשר בכלל מיוזמתה תמיד זה נשאר לפגישות... היא לא הגיבה בכלל למה שכתבתי לה. היא לא אוהבת שמתערבים לה או שמטופל מדבר על מישהו אחר...הנתק הוא מוחלט לגמריי. זה טוב אבל לפחות חשבתי שתגיב שתגיד שזה יטופל..לא יודעת משהו אחר: שוקלת ברצינות הפעם לעזוב, זו פעם ראשונה שהיא לא אמרה לי שהיא לא חושבת שזה צעד נבון..אלא מנסה לעזור להחליט? לא בטוחה..האם הייתה רוצה שאעזוב? לא יודעת............אצלנו זה לא שהמטופל והמטפל מחליטים יחד אלא זה רק אני, המטופל מחליט חבל שכך. נראה בנתיים אין לי קשר איתה עד הפגישה שתבוא אחריי כל החגים והבלאגן..

הי מיכל, אני מנסה להציע לחשוב על קשר בין הנושא הראשון שרשמת - ההתערבות בענייניה, לבין הנושא השני - המחשבה ש'היא' רוצה שתעזבי. וגם הבלבול בשגרה שנוצר בגלל החגים. נראה לי, שאם עדיין חולפת מחשבה כזאת במוחך (שהייתה רוצה שתעזבי) - יש מה להמשיך את הטיפול. יכול להיות שלפעמים אנחנו עושים/מתנהגים והמטפלים שלנו לא סובלים את זה. אבל זה לא השלם. ועל פי רוב, לא משמעו שנעוף לכל הרוחות לעד. בשביל זה יש גם תחום של 50 דקות פגישה, ומרווח בין הפגישות. יפה בעיניי התפיסה שהאחריות על הטיפול היא של המטופל. אודי כתב לך באופן ממש נוגע ללב, שאת עושה עבודה מאד יפה. הייתי שמה במסגרת, שומרת וזוכרת. לשמור על הטוב, שלך, סוריקטה

מיכלי קראתי אותך מספר פעמים ואני מנסה לחשוב למה מיכל זקוקה כרגע ... מה את מנסה לאמר בין השורות ...ומה שאני מרגישה לא בהכרח נכון זה בילבול זה צורך שהיא תיראה אותך . צורך להרגיש שפעלת נכון שהבאת לה את החשבונית קושי רב מול זה שלא ניפגשות שבוע וחצי .. קושי רב מול הנתק המוחלט ... ואז, שוב עולה הרצון ללכת .. ברור שזאת החלטה שלך ,טיפול הוא אחריות שלך . את היא זאת שצריכה לחשוב מה נכון לך .ואני עדין חושבת שהפחד הטבעי מהרגרסיה ומימה שמסתתר שם מאחור . אישית לא הייתי חושבת על לעזוב הייתי חושבת איך אני צולחת את קיר הפחד ומה הרגרסיה הזו רוצה להגיד... אני מאמינה בספירלה הירידה היא לצורך עלייה ותשימי לב שהירידה תמיד יותר גבוהה מהירידה הקודמת ... אצליינו בכפר אומרים קדימה לפעולה....בהצלחה אהובה שנה חדשה אחרי החגים ...חיבוק

תודה סוריקטה ואביב יקרות..הכל כל כך מסובך לי. יש עוד יומיים עד הפגישה..עדיין במחשבות מה לעשות..ההרגשה היא שהפעם זה לא בריחה מצד אחד כי כבר יש כלים וכו' מצד שני לא בטוחה בהמשך.יש הרגשה שהחלטתי שלא להחליט ואז זה כאילו להמשיך אבל בלי להכנס לעומק. לא יודעת. היא ממש נותנת הרגשה שלהמשיך או לעזוב תלוי רק בי. ואני חושבת שזה צריך להיות של שתינו דווקא. וסיום לוקח חודש בערך לדעתה...ואני מעדיפה פגישה אחת אחרונה להפרד בלי סיום דרמטי. יהיה לי ממש קשה ההדרגתיות..האם היא הכרחית? זה רק יהיה לי קשה יותר. ואז באות המחשבות שאולי זה לא הזמן.... דילמה.