אודי יקר,

הי אודי, כנראה שכמה מאיתנו לא הצליחו להבין מתי הפורום יחזור לפעילות. אניח שכנראה לא יעזור לי/לנו למלא את הראש במחשבות חרדתיות (והידד לתרופות), או בכלל להעמיס מחשבות, בהקשר זה או אחר במצבי אי ידיעה, ואולי כדאי להשקיע משאבים בכל מיני מקומות ולא להיצמד דווקא לאחד בלבד. אם כי, לא תמיד קל (וגם לא תמיד חייבים) להסיח את הדעת. בקיצור, אנשים חושבים עליך, ואני, אני ממתינה בסבלנות ומנסה להתאים ולהגמיש את עצמי למצב, גם אם לעתים תגובת הבטן הראשוניות מותאמות פחות. תיקונים, סוריקטה (החל מהשבוע הבא, בו, כנראה, נתחזל"ש, אעבוד ממש קשה, כנראה לאורך השנה כולה, ואולי אצליח להגיע לכאן פחות. אולי כך נכון גם עבור אחרים כאן)

את יודעת באיזה שהוא שלב שדאגתי באמת וזה הרגיש כבר משתלט ...החלטתי לעשות כמה פעולות בנהם היה לא להכנס לפורום יותר לבדוק עד יום ראשון. ולקבל שאין ביכולתי לעשות דבר מלבד לבקש מהיקום לשלוח הרבה טוב לכולם ... מה שנקרא לשחרר זה עבד ..תהליך לאט לאט .... ובקשר אלייך אהובה תשמרי עלייך לעבוד וקשה זה בסדר אבל לא לוותר על המקום שלך לא לוותר עלייך ... ואנחנו כאן מתי שתבואי נשמח המקום שלך שמור בכל גודלו . ובקשר ללהיות כאן פחות אישית אני נעזרת בהמון מקומות ואנשים טובים באמצע הדרך . יש מקומות יותר יש פחות ...זה עוזר לי להיות במקום יותר חי ופחות שורד ...ולתפקד בכל החזיתות בו זמנית . אבל אין ספק שכדאי מידי פעם לבדוק כמה ולמה ואיך....ולא להשאר מתוך הרגל אוהבת אותך ואתגעגע מאוד ...תודה שכתבת שלא אדאג ... קופסת חיבוקים אוהבים וכוחות לדרך....💟💜💛💟💛💚

הי אביב, חמודה שכתבת לי :-) מעניין שאני לא הגעתי לדאגה הזאת בהקשר לפורום. איכשהו ההסבר שבחרתי לתת לעצמי שהוא שמשהו לא הלך, אבל לא אסון. חלמתי על הפורום הלילה. לא היה ברור בחלום אם תהיה הפתעה בבוקר (ובמציאות יש, אודי כתב הסבר. אודי - ממש תודה, איש יקר). בכל אופן הייתה משאלה לכזו. אני בודקת כאן כשיש לי זמן. בדרך כלל כשאני בודדה מאד, ומול מחשב. ואז לפעמים יוצא שאני כותבת יותר. בצמידות לחלום הזה, על הפורום, היה חלום בו אני מתעמתת עם אמא ואומרת לה בפרצוף שאני יודעת מה היא עשתה לי. יוצאות מילים. זה לא היה קודם גם בחלום. אמרת דבר נפלא - לשמור על המקום שלך. באמת לאחרונה הרגשתי שלא נשאר לי מקום להיות אני במקום העבודה שלי. שכמעט לא נותר לי מרחב אישי. התפיסה ההורית שלהם לא תמיד מתאימה לשלי (בשיתוף עם השיחות בטיפול, כמובן), לפעמים אני ממש מאד לא מסכימה, אבל פועלת על פי ההנחיות. לפני החג הרשיתי לעצמי לנהוג בדרכי, שגם תאמה את המצב והדרישות שלהם. יצא שהצלחתי וזה הסב לי אושר וגאווה. יפה כתבת - לבדוק כמה ולמה ואיך ולא להישאר מתוך הרגל. מפחיד לבדוק. והיי, אני עוד כאן, כנראה. וכן, כוחות - צריך... שלך, סוריקטה

את יודעת קראתי אותך שמחה על ההתקדמות אפילו בחלום מול אמא זה המון שיש את הרצון הזה.. ואולי כן תיישמי למרות ואולי דווקא בגלל מצבה הקשה . בקשר לעבודה קבלי חיבוק וחיזוק קשה עד מאוד המצב שנקלעתאליו אבל אני בטוחה ביכולתייך להתמודד . והמקום הזה שהגעתי אליו הדאגה לאודי לא לעתיד הפורום הדאגה שלי הייתה נטו לאודי ...כן היו שם קולות הגיון שאמרו תקלות וכאלה . אבל הידיעה שאודי כל כך מחוייב ומילה שלו זאת מילה . ועצם זה שראיתי שמקומות אחרים פעילים בדוקטורס + מצבי הנפשי המאוד מעורער יצרו דאגה מהסוג החזק והלא מווסת .. מניחה שאצלך זה לא הגיע לשם גם בגלל התרופות ואז הדאגה הטבעית הייתה מתונה יותר . אבל כמו בסיפור על הזאב .. כרגע התחושה שצעקתי זאב זאב סתם ולכן כנראה זה למידה ותהליך ... בכל מקרה דאגה זה חלק מהרגשות שישנם בקשר וכן כמו שכתבתי לאודי הוא מאוד משמעותי עבורי גם אם וירטואלי . שיהיו לך ימים קלים ופחות בודדים גם אם אני אפסיד אותך כאן .. אוהבת חיבוק