מתה מבושה.

אודי, מתה מבושה על ההודעה המטורפת ששלחתי לך הערב. מצטערת אודי. במבי :(((

הי במבי אהובה, את יודעת, קראתי את מה שכתבת ומה שראיתי בהודעה ההיא, זו בעיקר אהבה לאודי. בעיניי, רק מי שאוהב יכול לומר מיני דברים שכאלה. ואת, באומץ, מגלה, תוך שמירה על הכינוי שזה הכי נפלא. אני חושבת שבפשטות כך ביקשת חיבוק מאגד מאודי. ושמחת, בדמעות מתפרצות, כל כך שהוא כאן ושלם ובסדר. ואת יודעת, אני באיזה מקום מקנאה במי שמביע את כאבו וזוכה למענה חם. וזוכרת (אולי לומר באופן מדקלם) שגם מי שמסתדר ועצמאי נעזר, נזקק ותלוי. שלך, סוריקטה

במבי יקרה מדוייקות מילותיה של סוריקטה ואני מצטרפת אליהן באהבה .. וסוריקטה יקרה את יודעת כולנו דאגנו לאודי כל אחת בדרכה ..ואת יקרה הבעת את אותם תחושות בדרכך . וגם אצלך אהובה ראיתי התקדמות זעירה ומתקרבת . הרגשתי אותך קצת יותר מאפשרת לעצמך להיות בתחושותייך ..עם מילים של געגוע ושמחה וקירבה של עד כמה אודי חשוב . עדין ברבים עדין מהסס אבל מאפשר קרבה .. אוהבת אותך את בצעדים הנכונים קדימה ...

וואללה... פתאום עכשיו ראיתי את תגובתך... ו...כן.... באמת שרציתי ממש להרביץ לאודי מרוב שדאגתי לו... אבל כשעדיין לא ידעתי מה קורה איתו הייתי כל כך מבולבלת וגם מפוחדת כל כך. בלב אמרתי לעצמי : אם אני יכולה, אעשה הכל ,כל מה שצריך ויכול לעזור בכדי שאודי יהיה בסדר.. אני עדיין קצת מבולבלת.. אקח את ההודעות שלי והתגובות של אודי ושלך לאמא צביה שתסביר לי קצת על הבלגן שלי... חיבוק גדול אחותי שלי, במבי.

אין על מה...את מתוקה! וזה בסדר גמור! לדאוג זה טבעי (גם לי היה קצת מערער..אבל פחות מתמיד, האמנתי שיחזור ושלא קרה שום דבר דרמטי.)