הי אנשים טובים ומקסימים

הי חברים שלי, עכשיו, אני כן מרגישה אהבה גדולה וגעגועים. אם כי, לא ברור לי תמיד ספציפית למי או למה. באמת מעניין שאת ההודעה שפתחתי ביום חמישי כתבתי במעין מצב אדיש לכאורה, והרגש היה חסר לי מאד. ואז ראיתי את עצמי יוצאת דופן. אבל, אודי, וכולם, זה היה רגע מסוים, ויש גם מצבים אחרים. אודי יקר מאד - אני כן מרגישה 'בפנים' בפורום, ואני יודעת שיש לי כאן חלק, עטופה על ידי הבנות, והקבוצה חשובה לי מאד, ונראה לי גם, שאני גם דמות דומיננטית למדי פה. אבל יש רגעים אחרים. מנותקים אולי. ואולי גם 'סתם' עייפות. בחיים בחוץ, אני ככל הנראה אדם מאד עוזר ומעניק. בדרך כלל לא נכנסת למצבי מריבה עם אנשים ולא צועקת או מתנפלת או מקללת. מדברת בגובה העיניים עם אנשים בשכבות שונות של האוכלוסייה ובקבוצות גיל שונות. בדרך כלל, אני לא ממש מגלה שאני מתבוננת בשכבות העמוקות של אנשים (פה אתם יודעים), וההתבוננות הזאת לא מתרחשת כל הזמן, אני מניחה. תודה בנות יפות שלי – קראתי כל מילה, ויש גם תיעוד כאן, ואוכל לחזור ולקרוא. חיבוק למי שאני רואה בינתיים את תגובה בעץ – אביבונת, במבוש, מיכלי, שירה שירונת, חנה הלבבית, מיקה מיקוש, ודוקטור אודי גם. 💗 לכותבות במחשב, אזכיר שאפשר להעתיק רגשונים מכאן: https://emojipedia.org/ סוריקטה

💜💛💓💔💕💖❤💙💗💘💝💞💗💚💛💜