חושבת וחושבת וחושבת

אני חיה בתוך מחשבות. חושבת המון ופועלת לאט. וכל פעם שצריכה לעבור לפעולות אז בא לי לדחות קצת, ולשבת ולחשוב ולחשוב.. בשביל מה אני חושבת ככ הרבה???? רשמתי לי מטרות להיום על דף. ואני צריכה לעשות. בשביל מה אני מושכת זמן? טוב הולכת לעשות.. תודה אודי על המרחב :) לך תחנוק את הפסיכולוגית שאני שונאת בשבילי. בטוחה שאתה מכיר את הקולגה היא מספיק 'בכירע'. הסתומה שאמרה לי 'עבדתי קשה' בשביל להצדיק פעמים... תראה לי קשה קשה לי תפקוד. אוף..על שטויות קשה לי.. זה לא מעצלנות!!!! טוב יאללה עפתי.

אינך עצלנית בעיניי, מימה. אבל אולי את, בין השאר, מתמקדת בפנטזיות בלתי ריאליות ואינך מוותרת עליהן. קשה לוותר. כואב לוותר. המשאלות בדימיון, הכעס והקנאה גוזלים המון אנרגיות. וחרדות מעכבות. ואולי הפעולות שאת בוחרת לעשות - צריך להיות בהן גם משהו חדש ולא עוד מאותו דבר. אולי משהו יצירתי? רעיונות. סוריקטה (והנה לכם - יודעים כמה זמן לקח לי להרים את עצמי חולה היום בבוקר כדי להתרחץ, להתלבש וללכת לקנות לי מצרכים. שש שעות. ויפה שזה בכלל קרה)